Volume 4

Page 1658

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שונה ונספו בדרכם במקום בלתי-נודע עד היום) להתנחלות קבועה, התנחל גם הוא במשק זה. חפר את הבאר בעצם ידיו וכשמצא מים רקד משמחה בעומק הבאר.

תוך עבודתו במשק המשיך גם בפעילות צבורית בתוכו ומחוצה לו. השתתף בגאולת קרקעות ויסוד כפר-סירקין בימי מהומות 1936 (התישבות קבוצת חברים מפועלי פתח תקוה על יסוד משק עצמי קטן ועבודה שכירה בפ"ת), שכונת ביילינסון, נוה עוז, בתים משותפים ליד משק הפועלות בפ"ת; מנהל מחלקת הותיקים ופעיל בהנהלת "בתי אבות", בועד הפועל של ההסתדרות, חבר הנהלת קופת מלוה של העובדים בפ"ת, חבר הועד הפועל של בית הנכים בת"א, חבר הנהלת משפט החברים של פועלי פ"ת וביה"ד העליון של ההסתדרות, שופט צבורי מטעם הממשלה בביה"ד למניעת ספסרות בארץ.

בשנת 1936 חבר מפקדת ההגנה בפתח-תקוה.

עם התבססות הישוב העברי ביפו הישראלית התמסר לפעולה ולהשפעה במוסדות ההסתדרות למען הקמת "גל עד" במקום בו נרצחו י. ח. ברנר וחבריו בעת מהומות מאי 1921 ביפו.

אחרי יסוד מדינת ישראל, שינה את שם משפחתו ל-אחוה , לזכר קבוצה זו, שהיתה פעולתו הצבורית הראשונה בארץ.

ד"ר חנניה פיינשטיין

נולד בבריסק דליטא, י"ב חשון תרמ"ט (1888), לאביו יעקב ישראל (ממיסדי "מנוחה ונחלה" בווארשה ומראשוני המתנחלים ברחובות, ראה את הערך על שמו בכרך זה) ולאמו חינקה רייזל בת אליעזר ליפמן לדרהנדלר .

אחרי למדו שנים אחדות בחדרים ובבית-ספר לקחוהו אביו עמו כשבא לביקורו הראשון בארץ ב-1898 והשאירהו בבית הסבא ר' יונה צבי בנוה שלום שביפו. למד בבית-הספר של "אליאנס" ביפו ואח"כ "בביתהמדרש למורים של חברת "עזרה" הברלינית בירוש

לים. היה פעיל בלהקת הנוער של חובבי הבמה העברית, שיחק בפעם הראשונה בתפקיד "יהודה המכבי" במחזה "החשמונאים" בהצגתו בראשון לציון ואחרי כן בתפקידים ראשיים שונים בהצגות רבות ברחובות. כן היה פעיל בארגון החגיגות העממיות שנערכו בכל שנה בימי חול-המועד פסח ברחובות.

בתרס"ה היה ממיסדי "חברת ההגנה" ברחובות ועד תר"ע היה מזכירה.

ב-1910 יצא ללמוד רפואה באוניברסיטת קניגסברג בגרמניה (קאליניגראד כיום). ב-1915 נשלח "כמעט הביתה" לבית-החולים של הצלב האדום הגרמני באיסטמבול ושם עבד בתור רופא ליד הד"ר תיאודור זלו ציסטי. בנומבר 1918, בעת התמוטטות טורקיה ומעצמות המרכז בעלות בריתה, כאשר כל הארצישראליים שהובאו לאיסטמבול חזרו או התכוננו לחזור ארצה, נשלח הוא לגרמניה ללוות שיירה של פצועים ומבריאים. התמחה בגרמניה ברפואה משפטית וחזר ארצה.

מ-1922 עבד בתור רופא ברחובות, בשנות 1926/31 בחיפה ומאז שוב ברחובות.

ב-1924 נשא לאשה את דבורה בת דב אהרונוביץ. חבר פעיל בהסתדרות הרפואית מאז שובו ארצה ובמשך שנים רבות מזכיר סניף הדרום שלה. אח בלשכת הבונים החפשים "ראובן" בחיפה וחבר בלשכת "הרצל" של בני ברית ברחובות.

בתו: רות יעקבה .

ד"ר יעקב הרוזן (רזניק)

נולד במטולה, א' אלול תרנ"ט (1899), לאביו אלי עזר (ר' כרך א', עמוד 176) ולאמו חיה בת ר' יצחק משה קרונשטאדט , קרובתו של ר' משה בצלאל טודרו סוביץ (כרך א', עמוד 412). למד בביה"ס העממי במטולה ואח"כ בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב, וכשפרצה מלחמת-העולם הראשונה הפסיק את לימודיו וחזר לכפרו.

כאן נזדמן לו בעודו נער מתבגר להשתתף בפעילות במאורעות היסטוריים. כשנתגלתה רשת הריגול והמחתרת של "נילי", ומפקדת הצבא הטורקי איימה להכריח את זכרון יעקב אם לא יוסגר לידיה יוסף לישנסקי , בן מטולה, מראשי הפעילים ב"נילי", באה משלחת של ועד זכרון יעקב למטולה והתחננה לועד המושבה שיעזור בתפיסת לישנסקי. הועד עשה את שלו למען הצלת המושבה הותיקה שבשומרון, וגם הנער יעקב נשלח עם יתר המחפשים למצוא את יוסף בהרים ובבקעות שבסביבה ההררית, אך הוא הוליך שולל את כל המחפשים, לבל ימצאו את יוסף. אחרי ימים אחדים נאסר הנער יעקב בגלל טעויות בהבנת הכתבים הרבים שהחרימה הבולשת הצבאית, אך מפקד הפלוגה צוה לשחררו משום שעודנו "ילד" והטיל עליו לרדת לקבוצת כפר גלעדי ולשמור את הרכוש שנשאר הפקר בעקב מאסרם של כל אנשי הקבוצה, חברי "השומר". רק אחד מה

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1658). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1658