פת ומפעילי הצה"ר, ומאז הפירוד ב-1940 היה פעיל במכבי הצעיר.
פעיל ב"הגנה" מאז 1933, ובכלל זה שרות בנוטרות ב-1938. הקדיש את כל זמנו להגנה, לביצור הבטחון היהודי בצפת המבודדת והמוזנחת, והפיח בנוער המקומי את השאיפה לגול - בבוא הזמן מעל יהודי צפת את חרפת העמידה באין-אונים כצאן לטבח משנת 1929 ולהשיב לתוקפים מכות פי-שנים.
ב-1942 נשא לאשה את שרה בת יהודה זינדל (סוחר) ואלטה רוט מצפת.
בסוף מאי 1947 נתמנה מטעם ה''הגנה" למפקד אזור צפת, ומשהחלה בסוף 1947 המלחמה הזעירה של הערבים המקומיים והמסתננים בהמוניהם מעבר לגבולות, כדי להרוס את הישוב העברי לבל יוכל ליהנות מהעצמאות שעצרת האומות המאוחדות אישרה לו, והערבים - בעידוד האנגלים - התכוננו לחזור על "נצחונותיהם" לשעבר ולטאטא את שארית הישוב היהודי מצפת ומהרי הגליל, אמרו היהודים "לאו". אנגלים אמנם הסגירו בידי הערבים את מבצר המשסרה ואת הר המצודה והפקירו את הדרכים להשתוללות הכנופיות, כדי לרכך את יהודי צפת באימת המצור והטבח הכללי שיבוא, ואף הציעו ליהודים הגנה לנפשותיהם בדרך לכשיעזבו כולם את המקום. אך מפקד ההגנה ופקודיו ילידי המקום נטלו על עצמם להגן בדמם ובחייהם על הרובע היהודי המדולדל, והפיחו אומץ בעסקנים הזקנים לבל יכנעו לשידולים השטניים של השלטון המתפורר והזומם להשאיר חורבן בעקבותיו. המגינים ביצרו את הרובע היהודי והחזיקו מעמד' שמרו יומם ולילה, הדפו התקפות ולא נרתעו מקרבנות וראו בצאת האנגלים - בלעדי היהודים. וכך החזיקו מעמד עד שבאה תגבורת של הפלמ"ח ובקרבות דמים כבשו יחד את מבצר המשטרה והר המצודה, והערבים המקומיים והזרים, שזממו לחיות בלי כל יהודים בקרבתם הוכרחו לנטוש את בתיהם ועירם, מפחד היהודים הלוחמים והגבורים שנפל עליהם, ולהרחיק נדוד ולמצוא להם מקומות ללא-יהודים כפליטים מחוץ לגבולות הארץ.
בסוף יולי 1948 שוחרר מתפקיד מפקד האזור מטעם ההגנה והוכנס בדרגת סרן לצבא ההגנה לישראל.
פרסם מאמרים בעתוני נוער ואחרים, על פי רוב בכינויים, וחוברתו "צפת ממצור לשחרור" על פרשת הגנת צפת ומלחמתה יצאה ב-1949 בהוצאת "שרות התרבות של צבא ההגנה לישראל".
צאצאיו: יאיר, דרורה .
דוד שאלתיאל
נולד בברלין, גרמניה, י"ז טבת תרס"ג (16.1.1903), לאביו בנימין ד'חיים-דוד שאלתיאל (סוחר בהאמבורג, ממשפחת אנוסי פורטוגאל, שלפני מאות שנים יצאה לאמסטרדאם ואח"כ עברה להאמבורג) ולאמו הלנה לבית וורמסר. קיבל חינוך יהודי ליד בית-הכנסת של העדה הפורטוגיזית בהאמבורג וכללי בבית ספר תיכון. בעודו נער שאף למעשים גדולים שיש בהם מאבק בקשיים. בן 16 ניסה לארגן בהאמבורג הגנה עצמית יהודית עם חבריו הנערים לעמידה בפני גרמנים מרינפש בגלל המחסור, שבמהומות שערכו היו נוטים לתקוף את היהודים. כשגדל הצטרף לקבוצת ההכשרה החלוצית הראשונה, "תכלת-לבן", שהוקמה במסינגוורק שבגרמניה.
ב-1923 עלה לארץ. עבד כפועל חקלאי בראשון לציון ובפרדסי השרון ובמטעי טבק בגליל, ובו בזמן היה פעיל ב"הגנה". ב-1925 יצא לצרפת במטרה לקבל הכשרה צבאית. ניכר, להתקבל ללגיון הזרים, אך נדחה משום שאין לו עבר פלילי שכיריחהו לכך.
ואחרי כמה חדשים ניסה שנית במשרד גיוס אחד וב-16/1/26 נתקבל והתחייב בחוזה לשרת 5 שנים. נשלח לאפריקה והשתתף בהרבה קרבות ומלחמות זעירות בהרי אטלס במארוקו, במדבר סהרה ועוד, ביצע משימות מסוכנות בהצלחה, עלה לדרגת סגן ושוחרר במלאות 5 שנים לשרותו. עבד זמן-מה ב''החלוץ" בצפון- צרפת, ארגן את מקבלי ההכשרה"