Volume 4

Page 1678

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

במאי 1924 הגיע לחוף חיפה ולהצעת מר ביתאלי מלשכת העלית של ההנהלה הציונית נסע לראש סנה וארגן קבוצת פועלים לעבודה בשתילת טבק, שנקראה "קבוצת ישראל", ועבד בשדות של השומר גרבובסקי ודוד הור ביץ מהרצליה. אח"כ נכנס לעבוד בקבוצת אילת השחר ונתמנה בה לספרן. בגלל הבדלי גיל בינו ובין חברי הקבוצה עבר לחיפה והיה במשך שלש שנים חבר גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור. כשקם בתוך הגדוד פילוג פנימי בין "ימין" ל"שמאל" (וכמה מאנשי השמאל יצאו, או חזרו לרוסיה) נמנה הוא על האגף הימני של חברי "אחדות העבודה", וביחד עם החברים ברל רפטור, מ. אבצוג, עקיבא בן-דב ועוד עזב את הגדוד ונכנס לתקופת חוסר עבודה וקבלת סיוע, רעבון והתלבטות בחבורת פועלים בטלים מיואשים ומדכדכים בויכוחים של מרי-נפש. לפעמים עבד יום בשבוע בבנין האמפיתיאטרון בהדר הכרמל ובקושי הספיקו הכנסות העבודה והסיוע ללחם ולאבטיח להחזקת הנשמה בגוף.

באותו זמן, ב-1927, פרסם ב"קונטרס" ולפעמים גם ב"דבר" רשימות מחיי צבור הפועלים בחיפה ואף בענינים אחרים. אחרי כמה חדשי בטלה יצא לעבוד בבנין לולים בכפר חסידים, ואח"כ לעבודה בבנימינה, שפועליה היו ידועים כתומכי "הפועל הצעיר", וכאן נטל על עצמו את המשימה, ביחד עם חברו ישראל יאש (אח"כ בכפר חיים), וריכזו כמה חברים בסניף מקומי שהוקם ל"אחדות העבודה", והודות לכך זכתה לאחר שלש שנים גם בנימינה לשמחת החג של איחוד שתי מפלגות הפועלים במפא"י.

בבנימינה נשא לאשה את לאה בת שמואל וצירה יודילביץ , ילידת קלאצק (פעילה בארגון אמהות עובדות).

עבר לתל-אביב ועבד חדשים אחדים בבנין ואח"כ בפרדסים בנס ציונה וברחובות (כאן בפרדסו של ראש המועצה המנוח יהודה גורודיסקי ז"ל - וזה היה מגעו הראשון עם אישי הרשויות המקומיות) ולהשלמת הפרנסה היתה אשתו מחלקת את העתון ''דבר" במושבה. בעת הקונגרס הציוני ב-1929, כאשר י. יעקובי ב"כ

"דבר" ברחובות יצא לחופשה, מילא שיוו אה מקומו במשך שלשה חדשים ככתב מקומי, עבודה שבאקראי היה עוסק בה גם בשנים הקודמות, וגם כמנהל עניני העסק של העתון (מנויים, מכירה, מודעות וכו'), ומשהצליח בעבודתו זו נתמנה למנהל סניף "דבר- למחוז השומרון בחדרה, ומאז, דצמבר 1929 ממשיך הוא בתפקידו זה בהצלחה.

משהשתקע בחדרה נכנס לעבודה בחיי צבור הפועלים המקומי. נבחר למועצת הפועלים מטעם מפא"י ואח"כ למזכיר ועדת התרבות וחבר השופטים, נלחם על עניני הפועלים במוסדות המושבה ולהשרשת העבודה העברית בה, עסק בהקמת מפעלי חינוך של ההסתדרות ובראשם בית-הספר "עמל" לכל הסביבה וב-1940 נבחר לחבר המרכז לחינוך של ההסתדרות והמשיך בפעולתו בהיקף ארצי. פעל בהתנדבות בכל מוסדות הפועלים במקום ובסביבה ונלחם למענם מלחמה עתונאית וצבורית. ב-1931 נבחר לועד המושבה הבלתי-רשמי כנציג הפועלים ומ-1936 ואילך למועצה המקומית הרשמית (לקראת הבחירות המקומיות אז פרסם חוברת תעמולה בשם "חדרה לאן ?"), ועם הנהגת החוקה החדשה, בשנת 1940 נבחר לסגן נשיא המועצה.

במועצה המקומית ובהנהלתה יצג בתוקף את ענני צבור הפועלים והתמסר לפעולות כלליות לטובת המקום, למען פיתוח חדרה, פעולות ודרישות להקמת מרכזי שלטון ושרות מחוזיים בה, סלילת הכביש הראשי וכבישי קשר, שיפור השרותים וכו'. השתתף ביסוד ועד ישובי השומרון ונתמנה למזכירו ופעל לטובת כל האזור. כחבר הועדה המיוחדת לעריכת חגיגות יובל חדרה בתש"א (יתר חבריה היו צ. בוטקובסקי ז"ל, ש. מאירסון, י. גולדנברג וצ. זודקוביץ ) עשה רבות למען הצלחתן כבן-חדרה מסור לעניני מקומו. ואם כי בזירת ההנהגה המקומית עמד ועומד "מעבר למיתרס" מול עסקניה האזרחיים של חדרה, קיימים קשרים אישיים טובים למופת בין היריבים הפוליטיים. גם בפעולתו העתונאית ב"דבר" וב"הפרעל הצעיר" היה דובר ולוחם לעניני חדרה מבחינה פועלית וישובית-כללית כאחת. רכש בקיאות ונסיון רב בבעיות מוניציפליות וכותב מפעם לפעם ב"דבר" רשימות ומאמרים, ביניהם גם ראשיים, על נושאים אלה ועל בעיות ישוביות שונות. חותם גם בכינוי א. יהודאי , ביחוד במדור "בשולי דברים".

ב-1944 נבחר ברשימת מפא"י כחבר לאספת הנבחרים הרביעית של כנסת ישראל והוכנס כמועמד ברשימה זו לבחירות לכנסת הראשונה של מדינת ישראל. חבר בסקצית עתונאי המושבות.

בסיון תש"ט נקרא ע"י מועצת פועלי ת"א, לארגן את פעולת ההסתדרות לקראת ההרשמה בבתי הספר לשנת תש"י.

צאצאיו: יהודה (במלחמת השחרור -סמל בצבא), צוריאל (בגדנ"ע).

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1678). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1678