Volume 4

Page 1682

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

על ברכי הוצאת ספריו, שמצטרפים לאלפים בפרוזה, פיוט, מחקר, ספרי שימוש ולימוד, נתחנכו שלשה דורות בישראל. הוא הוציא את כתבי מנדלי מוכר ספרים באידית, כתבים של "בעל מחשבות", ש. ניגר, א. ליטווין, פ. הלפרין, ועוד, ב-1910 התחיל להוציא את התנ"ך עם הביאור המסורתי-המודרני "מקרא מפורש" (בניקוד) של י. א. טריווש, ב. נוסיק ונ. לוין, וב-1941 התחיל להוציא בארץ את מהדורתו החדשה והמתוקנת בהשתתפות י. אמו

ראי, ז. בהרב, א. ל. פאיאנס, א. א. עקביא ובעריכתו הכללית. כן הוציא את דברי ימי ישראל לפרופ' צבי גרץ בתרגומו העברי של שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר), ובארץ הוציאו מחדש (בתרגומו של ש. ל. ציטרון, ד"ר ש. א. קמנצקי, א. בן-אורי בצירוף מבוא מאת פ. לחובר וי פיבמן) במהדורה מתוקנת ומנוקדת לנוער בששה ספרים. בין השאר הוציא את "דורות אחרונים" לפרופ' מרטין פיליפסון, "משפט האורים" ליהושע שטיינברג (לכסיקון ללשון המקרא בעברית ובארמית בתרגום גרמני ורוסי) שאזל מהשוק וגדלה הדרישה לו מצד הקהל המצומצם של אנשי מדע ומחקר, "סדר הזמנים במקרא" של א. א. עקביא ועוד ספרי מדע שונים. כן הוציא בארץ כ-200 ספרים בעלי תוכן היסטורי לנוער מיצירות טובי הסופרים והמשוררים, ביניהם "זכרונות בית דוד" ב-12 כרכים בניקוד מלא ועשרות ספרים לנוער ולילד מתורגמים ממיטב הספרות העולמית. הוא הוציא בארץ בראשונה את התנ"ך בכרך אחד בהדפסה משובחת ובצורה מהודרת, ולפני כן היו הכל זקוקים לתנ"ך מהוצאת המיסיון. שאיפתו היתה להוציא אנציקלופדיה כללית בעברית, ובשנתים האחרונות לחייו התחיל להכין ולרכז את החומר ולארגן מערכת לכל המקצועות והערכים, והעבודה נמשכת גם אחרי מותו ע"י יורשיו : אסתר, אידה ואלכסנדר , מנהלי "הוצאת יזרעאל".

היה ממיסדי התאחדות המו"לים בארץ ונשיאה עד סוף ימיו.

השאיר אחריו בכתובים מאמרי זכרונות על אישים וסופרים ועל עבודתו בהוצאת ספרים ובהפצתם.

נפטר בתל-אביב, י"ט חשון תש"ה (5.11.44). ונקבר בנחלת יצחק.

צאצאיו: אסתר אידה, יצחק, אלכסנדר, רחל אשת ליאון ליבמן .

יצחק וייסל

נולד בוילייקה, פלך וילנה (רוסיה הלבנה), כ"ה כסלו תר"י (1849), לאביו אברהם ולאמו רבקה . (אביו היה מלמד ולמד את אמנות המוהל, והילד הראשון שמל היה בנו זה, ואז קראו הנוכחים בשמחה : "וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים"). בילדותו עבר עם הוריו לקרמנצ'וג ולחוביץ. למד בחדרים ובישיבות.

נשא לאשה את רחל לבית ריחלזון ועסק כמו אביו במלמדות ובמלאכת סופר סת''ם.

כדי להפטר מהשרות בצבא הרוסי הצליח להשיג פספורט טורקי וחי ברוסיה כנתין זר. אך בתרמ"ו, כשהשלטון הרוסי הכביד את ידו על נתיני חו"ל, הוכרח "לחזור למולדתו", לאיסטמבול. שם יסד תלמוד תורה והמשיך לעבוד בו במקצועו.

בתרנ"ז עלה לארץ וכנתין טורקי ניתן לו להכנס בלי הקשיים וההגבלות שהוטלו על נתינים זרים. התישב בירושלים והמשיך לעסוק במלמדות. בראותו את העזובה והחרבן בבית-הכנסת של החסידים בשכונת ימין משה, מצא "חתיכת עבודה" לעצמו. השקיע מרץ בניקוי המקום הקדוש ובשכלולו והצליח בכך, עד כי רואי המקום מלפנים לא הכירוהו במראהו החדש.

אחרי שבניו התישבו ביפו עבר גם הוא שמה בתרס"ו והמשיך לעסוק במלמדות ובמלאכת סופר סת"ם. חי בדחקות, אך לא נפל ברוחו ומרצו לפעול למען הישוב. הכניס סדרים ושכלולים בבית-הכנסת של חסידי חב"ד ביפו. ואחרי שהחלו לבנות את שכונת "אחוזת בית" (היא תל-אביב) הרגיש חובה לפעול גם הוא למען הרחבת הישוב ולבנות שכונה

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1682). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1682