Volume 4

Page 1684

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

רים תמיד. אקדח על ירכו. בעבר היה אורח קבוע בערבות יריחו או בביצות החולה לצוד ציד הוא גם הקים בשנת 1930 את הסתדרות הציירים העברים בארץ ישראל ונבחר ליו''ר.

נשא לאשה את לאה בת משה סימינובסקי (ראה את הערך שלו בכרך זה, בעמוד 1779.

יחד עם זאת ידע גם להקים בשבת 1928 את ארגון סוחרי ירושלים, והוא משמש לו עד היום נשיא כבוד. כמו כן הוא נשיא מכבי-אש בירושלים. דרגתו הצבאית היא קפטן. הוא פעיל בלשכות הבונים החפשים בימי המשטרה המיוחדת בירושלים היה מראשיה.

הליכותיו המיוחדות לא הפכו אותו לתמהוני מתבודד. מעורב בין הבריות ואהוב עליהם.

צאצאיו: עורעם, אורה .

יהושע סופרסקי

נולד בגוניונדז, ליד ביאליסטוק. פולין (רוסיה הלבנה) בשנת תרל"ט (1879), לאביו אליהו (סוחר) ולאמו שושנה.

למד בחדרים ובישיבה והשתלם בשפות ובלימודי חול באופן פרטי. עוד בבחרותו התחיל בפעילות ציונית בעיירתו. ארגן את חבריו להשתלמות בהשכלה

עברית-לאומית וליסוד ספריה עברית ובית-ספר עברי חדיש. האמין בחובת היושר של פקידי המדינה ומתוך כך העיז, בהיותו בן 18, לשלוח לשלטונות הגבוהים של הצבא הצארי קובלנה בכתב על התנהגותו הרעה של מפקד המבצר אוסוביץ (שהעיירה גוניונדז היתה באזור שליטתו) בשחיתות כללית, במקח שוחד, ועל רדיפת-צדק זו נענש רק לשלשה חדשי מאסר, בהתחשב בגילו הצעיר, ואז ניחם את עצמו בתקוה, כי לכשתקום מדינה ליהודים בארצם תהיה נקיה משחיתות ומהפקדות של תקיפים.

נשא לאשה את חנה בת מיכאל טוניק (סוחר תבואות) מטימקוביצי, פלך מינסק.

עסק במסחר תבואות ובתעשיה בקורסק ובחארקוב והיה מראשי הפעילים בציונות ובצרכי הצבור היהודי בדרום-רוסיה. השתתף כציר בועידת ציוני רוסיה במינסק ב-1902 ובקונגרסים הציוניים מה-5 (בו היה בין אומרי הלאו ל"הצעת אוגנדה") עד ה-19, היה חבר מרכז ציוני רוסיה ופעל למען משיכת בעלי הון ויזמה מרוסיה להשקעות ולהשתקעות בארץ וביקר בארץ בשנות תרע''ב ותרע''ד והשקיע בה מהונו. בשנות מלחמת-העולם הראשונה היה חבר מרכז ציוני דרום-רוסיה וחבר הועד המרכזי לעזרת הפליטים היהודים במוסקבה ובפטרבורג. בתרע"ז היה חבר המועצה הכל-רוסית ליד ממשלת-קרנסקי ובתרע''ח חבר מרכז הקהלות היהודיות במוסקבה.

משניצח המשטר הבולשבי ונשללה ממנו האפשרות לפעילות חפשית בציונות ובכלכלה עלה לארץ בשנת תר"פ, השתקע בתל-אביב והמשיך בקו הפעולה הציונית והכלכלית של חופש האזרח ויזמתו הפרטית. בתרפ"א יסד את חברת "המנחיל" לגאולת קרקעות ובתרפ"ב הקים על הקרקעות שגאלה החברה את שכונת "המנחיל" (כיום הרחובות י. ל. פרץ והגדוד העברי בת"א). בגאולת קרקעות ובהכשרתם לבנין ולהתישבות עמק גם כחבר הנהלת חברת "גאולה" וכיו"ר חברת "רענניה''. השתתף בפעולות לרכישת הזכיון על חמי טבריה והיה ממיסדי חברת "חמי טבריה" וחברת ''כנרת" בטבריה. הדריך בעלי הון ויזמה בעזרה ובעצה להשקעות במפעלים שונים לפיתוח הארץ. היה סגן יו"ר הנהלת בנק קופת עם בת"א, חבר הועד הלאומי, סגן יו"ר ועד הקהלות ביפו-ת"א, חבר מועצת העיריה בשנות תרפ"ה-תרצ"ב, מראשי האגף הימני בציונות הכללית, מראשי המדברים בקונגרסים הציוניים למען שילוב היזמה הפרטית בבנין הארץ. הכרה בזכויותיה ובערכה ולמען שויון הצבור האזרחי בזכויות ובקבלת עזרה מהקרנות ומהמוסדות בפעולותיו בבנין הארץ, ועל דרישות אלה נלחם כחבר הועד הפועל הציוני בשנות 1921/48, והיה בתקופות שונות יו"ר ברית הציונים הכלליים בארץ ומהאישים המרכזיים בתנועה העולמית של הציונות הכללית. בתקופות משבר, שפגעו בראש וראשונה באנשי הצבור האזרחי חסר המשען במוסדות. עמד על משמר עניניו של צבור זה והיה ממיסדי המפדה האזרחי ויו"ר הנהלתו ורבים הועמדו על רגליהם וניצלו מנפילה בעזרתו הקונסטרוקטיבית של מוסד זה. בתקופת ההנהגה לשעת חירום בועד הלאומי בראשותו של פנחס רוטנברג היה חבר ועדת הבטחון הישובית.

פרסם מאמרים בענינים ציוניים וצבוריים בעתונים ברוסית ובעברית בחו"ל ובארץ.

בשנות מלחמת-העולם השנית היה חבר פעיל בועד למען גולי קפריסין. התעלם מיסורי מחלתו למען החובה לעזור בכל יכלתו לזקוקים לכך.

נפטר בתל-אביב, כ"ב תשרי תש"ט (25.10.48).

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1684). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1684