Volume 4

Page 1687

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

צאצאיו: צבי (בנהלל), יהודה (בנחלת יהודה), אפרים (בגבעת עדה), יוסף ז"ל (בדגניה א'), מרדכי ובנימין (שניהם בדרום-אפריקה), הלל (בקבוצת השרון, רמת דוד), חוה ז"ל אשת שמעון קרנצר מכפר אתא (נפטרה מהרעלה בת 28 והשאירה שני בנים), שרה אשת שמעון מונזון (מורה, מנהל בית-ספר בחיפה), שלום (יורש המשק במטולה), שרגא (בקרית חיים, קצין בצבא ישראל).

רבים מנכדיו ומנכדותיו משרתים בצבא ישראל ושנים מהם נפלו בשרות המולדת.

דוד הלמן

נולד בדיסנה, פלך וילנה, רוסיה הלבנה, תמוז תרנ"ג (11.7.1895), לאביו ראובן ולאמו יכנה בת

יחזקאל פרץ . למד בחדרים ובבית-המדרש, גמר בי"ס ממשלתי רוסי ועמד בבחינת בגרות, אחרי הכנה פרטית, בפטרבורג, והיה פעיל בביקור חולים וב"צעירי ציון".

כשפרצה מלחמת-העולם הראשונה ב-1914 גויס לצבא הרוסי. אחרי שנה שוחרר ולמד רוקחות באוניברסיטת קאזאן. שם נשא לאשה את הניה אבר מוביץ , מורה עברית מגומרות ביה"ס "יהודיה" בוילנה. המשיך ללמוד רוקחות באוניברסיטת טומסק בסיביר. עבד כרוקח בבתי-מרקחת של הזמסטבו (הארגון הרשמי המחוזי של בעלי קרקעות) במקומות שונים (מנזלינסק, בירסק, בלבי) בפלך אופא, ואחרי נצחון המהפכה הבולשבית כרב מועצת העובדים והאכרים ומפקח על עניני הבריאות לרוסיה הלבנה במינסק. באותו זמן עסק במחתרת בעניני "החלוץ" ובחסידות חב"ד. יצא עם רעיתו לפולין והמשיך שם בפעילות ב"החלוץ".

עלו ארצה בראשית תרפ"ד (11.11.1923). עבד זמן-מה כרוקח בבית-החולים "הדסה" בירושלים ואח"כ בתפקיד זה בתל-אביב במשך שנים והיה מזכיר אגודת עובדי הרוקחים שליד מועצת פועלי ת"א בהסתדרות הכללית (ב-1924). אח"כ היה במשך במה שנים רוקח ראשי ומנהל בתי-המרקחת של קופת חולים לעובדים לאומיים בת"א. יצא לשוייץ, למד שלש שנים רוקחות

באוניברסיטת ברן עד שהוסמך גם שם לרוקחות. בברן היה פעיל בין המתלמדים היהודים יוצאי ארצות שונות בעיקר בעניני יהדות (הספקת מאכל כשר, תפילה ותורה, גמ"ח) תוך קשר מתמיד עם האדמו"ר מליובאוויטש ובתמיכתו. בשבתות לא היה הולך למעבדות והפרופסורים כיבדוהו בשל נאמנותו העקבית להוראות דתו.

משחזר ארצה היה במשך 13 שנים בעל ביתמרקחת פרטי ברחוב הירקון בת"א עד שמכר אותו, יסד את הסתדרות הרוקחים המוסמכים העברים והיה בו מזכיר-כבוד במשך 6 שנים, חבר הועד המרכזי של התאחדות בעלי בתי-מרקחת בארץ, שופט-כבוד בהסתדרות הרקחית העברית במשך 3 שנים והיה מומחה לרוקחות ליד ביה"ד המחוזי בת"א בתקופת שלטון המנדט לפי המלצת משרד הבריאות המחוזי. חבר בלשכת "שער ציון" של בני ברית ומפעילי חסידי חב''ד למען הישיבה וענינים אחרים.

פרסם ב"הרוקח העברי" מאמר על "קיפוח זכויותיו של הרוקח העברי ע"י הממשלה המנדטורית, השתתף עם הד"ר מיכה בן-עמי והד"ר אשר גולדשטיין בתרגום מלטינית וביצירת מונחים עבריים לרפואה ולרוקחות, שהם מפרסמים ב"הרוקח העברי" בארץ, ב"הרופא העברי" בניו-יורק ובקובץ "יבנה" של הסטודנטים הדתיים.

צאצאיו: רחל (שירתה בצבא ישראל), ראובן (שירת בבריגדה העברית בארץ ובאירופה, חבר פעיל ב"מכבי", השתתף בקרבות במלחמת המולדת ואח"כ נתמנה למדריך ספורט מוסמך בחיל התעופה הישראלי).

הרב שמואל צבי לבנון (וייס)

נולד בגריידינג ,ליד לבוב (מזרח גליציה), ט"ו טבת תרמ"ו (25.12.1885), לאביו הרב משה (דיין

ודרשן בגריידינג )ולאמו רבקה בת ר' משה הלוי קורפ .

למד בחדרים ובבית-המדרש הגדול של הרב ר' יוסף קלוגר הי"ד.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1687). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1687