Volume 4

Page 1691

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

וכך הגיעה לאודיסה ועשתה את הסידורים לצאת מרוסיה ולעלות ארצה.

הפליגה מאודיסה באניה "רוסלאן" (ביום כ"ז כסלו תר"פ - 19.12.19) בחבורת 630 העולים ברשיון השלטון הסוביטי, שפתחה את העלית השלישית מרוסיה אחרי המלחמה, ובהגיעה ארצה הצטרפה לחבורת חלוצים שנתארגנה על-ידי המרכז החקלאי לעבודה בנטיעת חורשת אקליפטוס בבצה שבקבוצת הכנרת, אך בגלל התקפות הקדחת שהחלישוה הוכרחה לציית לרופאים ולעזוב את המקום.

כשהתארחה בפסח תר"פ אצל דודה מרדכי בן הלל הכהן בירושלים פרצה בעיר העתיקה הפרעות לפי נוסח רוסיה. מיד עברה והצטרפה להגנה בעיר העתיקה ובמשך תשעה ימים ולילות עבדה בהגשת עזרה ראשונה, בחלוקת לחם ובקיום הקשרים בין משמרות ההגנה.

אחרי הפסח עברה לחיפה ועבדה כמנהלת חשבונות בבית-המסחר לחמרי בנין "חירם" שהיה שייך לאחד מקרוביה. שם הניחה את היסוד לארגון הפועלים ולאיגוד מקצועי עוד לפני הוסד הסתדרות העובדים הכללית. בהשפעתה דרשה חברת "חירם" מהקבלן הערבי לעבודה בנמל להעסיק יהודים בעבודות פריקה והובלה מהאניות, וכשזה סירב רכשה החברה סירה ומאז הוכרח הקבלן להעסיק יהודים ובזה נפתח הפתח הראשון לעבודה עברית בנמל חיפה. התמסרה במרץ לארגון ההגנה בחיפה ובימי מהומות מאי 1921 ביפו ובמקומות אחרים ארגנה יחידות ממושמעות לשמירה על חיי היהודים ובתיהם בשכונות המעורבות. שקדה על ביסוסה הכספי של ההגנה בחיפה וביצור מעמדה בקרב הציבור היהודי. נבחרה למועצה הראשונה של פועלי חיפה ופעלה במרץ למען ארגון והפועלים ומוסדותיהם לעזרה הדדית ולביסוס מעמדם, לביסוס סניף קופת חולים ולהחדרת עובדים עברים לרכבת, לדואר ולמשטרה, ועשתה תעמולה למען גאולת עמק זבולון ע"י הקה"ק.

נישאה לנחמיה רבין , ממתנדבי הגדוד העברי האמריקאי שנשאר בארץ, ושהכירתו בעת הפרעות בעיר העתיקה של ירושלים בפסח תר"פ.

ב- 1923 עברה לתל-אביב ועבדה שנים "אחדות בהנהלת החשבונות ב"סולל-בונה" ואח"כ בבנק הלואה וחסכון, ואת כל זמנה הפנוי בבוקר לפני ההליכה לעבודה ובערבים הקדישה לפעולות צבוריות בהסתדרות ובמוסדותיה. בועד ההורים המרכזי ובעירית תל-אביב. כחברה במועצת פועלי תל-אביב הרבתה לעמול למען שיפור מעמדן הכלכלי והתרבותי של האגודות המקצועיות. התמסרה לביסוס בית החינוך לילדי העובדים, פעלה למען השגת מגרש בשבילו מעירית תל-אביב והקמת בנינו והיתה פעילה בו בועדת המטבח, בועדת הכספים ובועד ההורים, השתתפה ביסוד ועד ההורים המרכזי לכל העיר והיתה פעילה בו כל השנים בענפי העבודה התרבותית (הרצאות להורים, הצגות וקונ

צרטים לילדים) והסוציאלית (הזנה והבראה לילדים וארגון הקייטנות), התנדבה להיות אופטרופסית לילדים עבריינים, הצילתם משילוח לחינוך ערבי וקלוקל בביה"ס הממשלתי לפושעים צעירים בתול-כרם ושקדה לחנכם לעובדים חרוצים וישרים. כחברה במרכז קופת חולים שקדה על תיקון התנאים ההיגייניים במקומות העבודה, הקמת חדרי-אוכל מסודרים וארגון ועדת בריאות ליד מועצת הפועלים לבל יהפך הטיפול בחבר החולה לשיגרה משרדית מזניחה ומקפחת. בחברה במרכח לחינוך של ההסתדרות פעלה למען יסוד בית-הספר המחוזי בגבעת השלשה (בי"ס תיכון במגמה חקלאיתעמלנית, הראשון במינו בארץ), להשגת קרקע בשבילו מהקה"ק, לציודו ולהחזקתו. בכלל נלחמה למען הטוהר המוסרי של מוסדות הפועלים והיתה המצפון החי של תנועת הפועלים בת"א.

כחברה נבחרת מטעם סיעת הפועלים במועצת עירית ת"א (במשך 10 שנים מ-1927 ואילך) עמדה על משמר הענינים של המוני העובדים ודלת העם ולשיפור מצבם של דרי משכנות העוני (שכונת הרכבת, מחלול, נוה שאנן) ופעלה בכמה ועדות עירוניות. כחברה בועדת המשטרה של העיריה ובוערת הבטחון של מועצת פועלי ת"א הגינה במרץ ובלהט על האוטונומיה של המשטרה העברית בת"א, הגיבה בתוקף על הקיפוחים מצד השלטון הבריטי ועמדה על משמר הטוהר המוסרי של המשטרה העברית.

העבודה הרבה דלדלה את בריאותה, אך הצרכים הרבים בפעולה ובעמידה על המשמר לא נתנוה לשקוט ולחוס על עצמה. לכן שאפה להתרחק משאון העיר ולמלא את חובתה לבנין הארץ בעבודה חקלאית אישם בפנה שקטה בעמק יזרעאל, אך מחלת הסרטן לא נתנתה.

נפטרה בתל-אביב, ט' בסלו תרצ"ח (13.11.37),

צאצאיה: יצחק רבין (סגן אלוף בצבא ההגנה לישראל), רחל (ממיסדות קיבוץ מנרה, בגליל העליון ומראשי מרכז הנוער העובד) אשת רפאל יעקבי.

ועד ההורים המרכזי מעלה את זכרה מדי שנה בשנה ביום פטירתה. על שמה נקראו ביה"ס המחוזי בגבעת השלשה והמועדון של עובדי עירית ת"א (נחנך ביום 25.3.39).

חוברת על תולדותיה ומלחמת חייה מאת אליעזר שמאלי יצאה בשנת ת"ש בהוצאת המרכז לחנוך ומועצת פועלי ת"א.

דוד אלמגור (קליינמן)

נולד באונגני, בסראביה, י"ד אדר תר"ס (1900), לאביו חיים (סוחר) ולאמו פרומה בת קלמן רוזין.

קיבל חינוך מסורתי וכללי ובתרע"ג עלה לארץ עם המשפחה. בפרוץ מלחמת-העולם הראשונה בתרע"'ד גורש עם המשפחה מצרימה כנתיני אויב. המשיך ללמוד בבית-הספר העברי של מגורשי הארץ בקאהיר. אח"כ

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1691). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1691