Volume 4

Page 1704

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ראשונה שנקראה על שמה. ההדרכה התנהלה ע"י ד"ר בתר ורב החובל זאב הים, האגודה התקימה מספר שנים והספיקה לחנך דור של יורדי-ים אשר תופסים כיום מקום ניכר בכיבוש הים.

נשא לאשה את צפורה בת משה פינקלשטיין, שב-1914 עלה עם משפחתו מאנגליה והתישבו בפוריה.

עד כמה הצליח בארגונה ובניהולה של ההגנה בחיפה תעיד העובדה, שבמהומות תרפ"ט היה מספר הנפגעים היהודים בחיפה קטן מאד, ביחס למספר התושבים היהודים ולפיזור משכנותיהם בין אזורים ערביים ובתוכם, ואפסי כמעט ביחס לאבירות הפורעים הערבים. באותן המהומות היו הערבים הצד התוקף, אך לפי עדות בריטית היה הכרח להעלות על החוף בחיפה פלוגות חיל הים הבריטי כדי להגן על הערבים מפני היהודים...

הענינים בהגנה בירושלים היו יגעים וגדל הצורך להעמיד בראשה אדם שיוכל להתמסר לה כל שבעת הימים והלילות של כל שבוע. אז, ב-1931, הועלה המהנדס יעקב דורי (אז דוסטרובסקי) (לשעבר ראש המטה הכללי. ראה כרך ג', עמוד 1120) מסגן-מפקד למפקד מחוז חיפה, ויעקב פת הועבר לפקד את מחוז ירושלים.

בתפקידו בראש הארגון בירושלים נשא בתקיפות עקשנית ובכח רצון את המשא הכבד. הארגון בירושלים גדל במשך שנים אחדות מכמה מאות לגוף גדול וענף בעל 3500 חברים. עשרה קורסים הכשירו - בעבודה מאומצת ומוכפלת של המדריכים מפקדים ומדריכים. הוא החל בגיוס נוער בגיל 16-17 לשרותי קשר, ורבים מהם הצטיינו בשורה ובפיקוד במלחמת המולדת, ומהם אף עלו לדרגות גבוהות בצבא ההגנה לישראל. השיג את הסכמת הרב הראשי קוק, לשיתוף תלמידי הישיבות בהגנה, בפלוגות דתיות ולפי סידורים מיוחדים לשמירת שבת ויתר דרישות הדת, וחניכי הפלוגות הללו תרמו אף הם את חלקם כראוי בהגנת ירושלים ובמלחמת המולדת ככלל. ערך תרגילי יריה והטלת פצצות ורימונים באזורים השוממים של סביבות ים המלח וידע לפתח באנשיו את ההתלהבות והמסירות להתמדה במאמצים הקשים הכרוכים בכך, ובן להסתיר את בל התכונה הזאת מעיני הבולשת הבריטית, שתחת מסוה שמירת הסדר שקדה למנוע את האפשרות להפריע לפורעי החוק והסדר, כשהם פונים נגד היהודים. עשה רבות גם למען רכישת נשק להגנה. דירבן את ראשי המוסדות הלאומיים שישתדלו להשיג מהשלטונות כל מה שאפשר להשיג נ?הם בהיתר, ונוסף לכך התקשר עם אנשי מדע ומעש מהאוניברסיטה להכנת מרגמות מתוצרת מקומית, שלא הכזיבו בשעת הנסיון. כן הרבה לעמול בעבודת שיכנוע כדי לשנות את דעת אנשי המוסדות והישובים שבמחוז בנוגע לתפקידי ההגנה ושיטות פעולתה, וכך עלה בידו להרחיב את תחומי השטחים היהודים המוגנים על-ידי הקמת עמדות המגן הרחק מחוץ לתחומי השכונות או הישובים ועריכת מארבים ("אמבושים") וסיורים בשטחים אלה - שיטה שהניחה את היסוד להפיכת ההגנה משמירה ללחימה, להתגוננות פעילה, בשיטות חדשות בהתאם לצרכים, ובזה הכשיר את ההגנה למילוי המשימות של צבא סדיר. בשרות מטרה זו פעלה גם הקבוצה הניידת הראשונה ("הנודדת" קראו לה אז) בת 50 איש, שיעילותה נתגלתה בירושלים בשנות מהומות 1936/38, כשהיה ביכלתה להגיע בזמן קצר למקומות תורפה מרוחקים ולהגיש להם עזרה. ולמרות עיקרון ה"הבלגה" בוצעו כמה פגיעות בחייהם של האשמים הישירים בפרעות, והשפעתן המוסרית של הפגיעות הללו על הצבור הערבי לא החטיאה את המטרה.

ב-1931 התקשר עם הגב' ד"ר רודולפינה מנצל, המומחית העולמית לגידול כלבי עכוב ושמירה בלינץ שבאוסטריה. ובעזרתה הכניסו לישוב ולהגנה את כלבי "הבוקסרים" לשמירה ולעכוב בארץ. הגב' מנצל עברה אח"כ לארץ ופתחה בקרית מוצקין מכון לחקר כלבים ואלופן ועומדת בקשרים עם העולם הרחב.

במאי 1940 שוחרר מהפיקוד במחוז ירושלים ועד סוף 1946 ניהל את מחלקת הרכישה של ההגנה בדרום הארץ. (חזרה על התפקיד שמילא במלחמת העולם הראשונה ברוחמה, אבל הפעם, מבעלים אחרים ובממדים גדולים הרבה יותר...).

ב-1 בפברואר 1947 שוחרר לחיים פרטיים ויצא לעבוד במשקו בהרצליה. אך משגברה המלחמה עם הערבים, על סף יציאת הבריטים ויסוד מדינת ישראל, נקרא באפריל 1948 לחזור לשרות ונתמנה ל"קונסול ירושלים", שתפקידו היה לרכז ולנהל את המשלוחים של מזון, תגבורת, כלי-רכב, נשק וכו' לירושלים העומדת על נפשה במצור; וכן ניהל את שליחת רפואות, מזון ותחמושת במטוסים והורדתם במצנחים למקומות שהגישה אליהם לא היתה אפשרית.

משנפתחה הדרך לירושלים והוקם הצבא הסדיר נתמנה בדרגת סגן-אלוף למנהל המדור לתפקידים מיוחדים במשרד הבטחון.

בנותיו: צלה אשת יעקב גרנובסקי, שולמית אשת זאב קנטרוביץ (הרצליה).

יעקב זרמתי

נולד ביפו, בשנת תקצ"ח (1838), לאביו מימון (שעלה עם משפחתו ממארוקו שנתים לפני כן והמשיך גם כאן לעסוק במסחר). קיבל חינוך מסורתי ועזר לאביו במסחרו.

נשא לאשה את פרלה עדני.

נודע מנעוריו בין ערביי יפו בכוחו ובגבורתי. עסק במסחר פרדים וסוסות אצילות, שהיה קונה ברחבי חצי-האי סיני וסוריה והלבנון ומוביל למכירה במצרים, ובכל הדרכים המסוכנות ההן היה הולך לבדו בלי פחד ועובר בהן בלי פגע.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1704). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1704