Volume 4

Page 1708

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הכשרה", "אין וועג", "וואס טון ?" באידית, ועוד; עורך הוצאת הספרים של מפלגת פועלי א"י, וחבר מערכת הספרים של הקיבוץ המאוחד - וכן עורך את כתבי אליהו גולומב "חביון עוז" (ההגנה והבטחון), עורך "צרור מכתבים" וחוברות וקבצים שונים.

צאצאיו; גד, רבקה.

אברהם יהושע דונדיקוב

נולד בקיוב, אוקראינה, בשנת תרכ"ד (1864), לאביו שניאור ולאמו שיינה הינדה לבית קיפניס (ממשפחת סוחרי יערות עשירים מופלגים וחסידים נודעים).

נתחנך בתורה ובחסידות, למד מאליו לנגן בכנור ובנגינתו היה מבקש מפלט מפני הכיעור שבחיים, שהיה בניגוד לשאיפותיו הכמוסות אל היופי והנעלה, שנפשו ערבה אליהם מבלי לדעת היכן לבקשם.

נשא לאשה את גיסיה בת ר' יעקב דב קיפניס מז'יטומיר ואשתו חנה בת הרב אברהם הירשנזון (ראה כרך א', עמוד 153). גיסיה נפטרה ברחובות, ה' ניסן תש"ט (6.4.49). הוסיף למשוך בעול עסקי המשפחה, אך נפשו היתה רחוקה מהם.

פעם, בנסעו בלילה ברכבת נפגש עם יהודי חסיד בעל צורה והפליג בשיחה אתו. החסיד הזה היה אשר גינצבורג , שנודע אח''כ כסופר ומורה הדור בכינוי אחד העם, ומפי האיש הזה שמע האברך העשיר על חיים חדשים המתרקמים בארץ ישראל לחידוש חיי האומה ונעוריה, קודם לכן כבר היה לו פעם ענין עם ארץ-ישראל, כשהרופאים צוו עליו להחליף אויר במרחקים בגלל מחלתו ושלחו אותו לטירול הדרומית, למיראן, ובאותו הזמן הציע לו אביו לנסוע לארץ-ישראל. אך אז לא נתקבל על דעתו להשתמש בארץ הקדושה לצרכי הבראה של חולין. אולם כעת החל רואה את הדברים מצד אחר לגמרי והארץ הקדושה משכה אותו לעלות אליה ולהטות שכם להחיאתה.

בשנת תרמ"ז עלה לארץ ושכר לו דירה בשכונת עג'מי שביפו ואחרי חודש הביא אליו את אשתו ובתו הקטנה. במקום הקדושה נתקל בארץ בסרסורים, שניסו למשוך אותו, ובעיקר את כספו, לעסקי קרקעות בטוחים או מפוקפקים, אך הוא התאפק וציפה להתגלות הקדושה, ובינתים נמלט אל ספריו ואל כנורו. והנה נזדמן לו להשתתף בבנין הארץ בפועל. נוסדה באותה שנה השכונה העברית הראשונה, נוה צדק, מחוץ ליפו, והוא קנה "מספר" ובהגרלה זכה להיות בין הבונים הראשונים ובנה בה את ביתו. ובטרם תתישן בו הרגשת הסיפוק נזדמן לו לתת יד למפעל גדול עוד יותר: לא להוסיף בתים לעיר קיימת, אלא לגאול קרקע - מידי נכרים וליצור ישוב חקלאי חדש בלב השממה.

בז' אדר תר"ן חתם יהושע חנקין על חוזה עם הערבי הנוצרי אנטון רוק מיפו לקנות ממנו את אדמת "דוראן" בשטח אלפי דונמים, מתוך אמונה שיהודים ימהרו לקנות חלקות ממנו ויוכל לסלק את התחייבותו למוכר במועד הקבוע בחוזה ולקבל את הקרקע. אך קונים לא נחפזו והיתה סכנה שהקניה תלך לאיבוד ועמה גם דמי הקדימה שנתן חנקין. אהרון אייזנברג הרעיש עולמות ומשך יהודים להציל את הקרקע ולבנות עליו את עתידם. שמואל גורו דיסקי ויעקב קרלינסקי נענו לו מיד ועזרו גם הם למשוך קונים נוספים. כך פנו גם אל האברך היפואי בן הגביר הקיובי והצטרפותו היתה לישועה גדולה להצלת הקרקע, כי הוא קנה בבת אחת אלף דונמים ב-10.000 פרנק, ובכך נתאפשר לסלק למוכר את המחיר במועדו. ותנאי התנה דונדיקוב, שאת חלקות אדמתו יוכל לבחור כטוב בעיניו, ובקשתו נתמלאה. את המגרש הפנימי בחר לו על הגבעה שנקראה מאז "גבעת דונדיקוב" ואח"כ "גבעת האהבה" וכיום עובר עליה רחוב סמילנסקי במושבה רחובות.

על הגבעה הזאת בנה את ביתו, הבית השלישי במושבה, וליד הבית אורווה ועל העליה של האורווה מקום לתבן וקש, לפי הדוגמה שראה במשקי בעלי אחוזות בשדמות אוקראינה. אל הבית הביא את משפחתו מיפו ובעלית האורווה, שהיתה לעת עתה ריקה מתבן, השתכנו ראשוני הפועלים שעבדו ברחובות ונכנסה לתולדות הישוב כמקום לינה ומגורים להרבה עולים חדשים, שרבים ביניהם היו לחלוצי הישוב ובוניו.

ביד רחבה נגש לפתח את משקו בעבודה עברית, הביא לו זוג סוסים אבירים ושכר להם עגלון יהודי, הראשון ברחובות, והחריש העמוק ("בחר") הראשון באדמת רחובות, שכל העובדים בו היו יהודים, גם הוא נעשה באדמתו, וכך התכונן לנטוע כרם, גם אותו בעבודה עברית טהורה, ובערבים היה משמח את נפשו ונפש שכניו-פועליו בנגינת כנורו. אך לא הספיק לנטוע על הגבעה יותר מאשר את שדרת האקליפטוסים הראשונה, כי שבק חיים לכל חי ביום ה' אייר תרנ"ב.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1708). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1708