Volume 4

Page 1716

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בהגנה על הנפש והרכוש. היה איש מדות, רחב-כתפים ורחב-גרם.

אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה, רכש לו משק נשא לאשה את בריינדל בת מאיר אלכמיסטר .

מחברת יק"א (שהקציבה לו 105 דונם מאדמת חברת "גאולה", בסביבת הכפר מראר) ומגרש במושבה, בהמשך רחוב ביל"ו, על הגבעה, ששימשה קודם לגורן המושבה (בשמירה על הגורן נפל השומר ישראל רוזמן-קלוגר ). גבעה זו חולקה למגרשים ולפי החלטה הרשומה בספר הפרטיכלים של המושבה נקבע, שכל המקדים לבנות זוכה במגרש הרצוי לו יותר. הבית שהקים שם היה אז בודד ומרוחק מהמושבה, אך הוא שמח בחלקו.

בימי הפרעות של 1921, ב-1 במאי, בשבתו לבדו בביתו שנחשב כנקודת-משמר, נשמעו דפיקות על חלונו סמוך לחצות וקול ערבי קורא בשמו. בהיותו סבור שמישהו מהידידים הערביים בא למסור לו ידיעות על המצב, פתח את התריס, אך באותו רגע פלחה יריה וכדור נכנס לפיו וקטע את לשונו.

במצב קשה הועבר לביה"ח "הדסה" בירושלים ולאחר ענויים קשים נפטר י"ד אייר תרפ''א (22.5.1921) ונקבר בירושלים.

צאצאיו מאשתו הראשונה : לאה אשת שאול הלזנר בעקרון ; רחל אשת יצחק מוסינזון (אחיו של דר. בנציון מוסינזון ,עלה משויץ והיה פועל חקלאי אצל הבילויי צ. הורביץ בגדרה, היגר לאוסטרליה); שולמית אשת מאיר קדני-הורנשטין (היה פועל חקלאי בגדרה - ראה את הערך שלו בכרך זה).

זאב וואלף הכהן - בלום

נולד במוינשטי, מולדבה, רומניה, בשנת תרס''ו (1853) לאביו שמשון.

קיבל חינוך מסורתי ועסק במסחר תבואות.

בהיותו כבר מטופל במשפחה הצטרף בשנתו ה-28 ל"חברת ישוב א"י", על ידי עבודת אדמה שנוסדה בעירם ביזמתם של מ.ד. שוב ומ. גרינברג, וארגנה 30 משפחות - כ-130 נפש במקום, להתנחל על הקרקע כאכרים בא"י.

יצא עם משפחתו בסוף חודש אב תרמ"ב עם השיירה הראשונה של 30 משפחות לעיר הנמל גלץ, שם נספחו אליהם עוד 20 משפחות מטעם הועד המרכזי של אגודות חובבי-ציון בגלץ. הפליגו באניה "טיטוס" דרך קושטא - בירות לחיפה, להתישב על אדמת הכפר ג'יאוני בגליל העליון שנרכשה ע"י צירם מ. ד. שוב (ביום ח' באב תרמ"ב).

לרגלי מעוט האדמה בג'יאוני, נקנתה עבור 20 המשפחות מגלץ אדמת הכפר זמרין (זכרון יעקב) בשומרון, הם נפרדו מהחבורה ונשארו בחיפה.

חבורת המוינשטים המשיכה בדרכה לצפת, בקרבת נחלתם והגיעו לשם בימים האחרונים של אלול תרמ"ב.

השתתף במוצ"ש, שבת תשובה, באספת המייסדים הראשונה של המושבה, שניתנה לה השם ראש-פנה ,

לפי הצעתו של מ.ד. שוב, באשור התקנות ובבחירת הועד הראשון של המושבה (מאטיל כץ - ראש הועד וגזברו, משה דוד שוב - סופר ומזכיר הועד, העניך בערגמאן, דוד בוקששתיר, ישראל גולדנברג ודניאל בענדיל, יעקב עבו - הקונסול הצרפתי, נשיא כבוד ואחיו יצחק עבו - חבר כבוד), חתום השלישי על על אישור התקנות.

השתתף עם משפחתו ביסודה ובבנינה של המושבה ראש פנה. נשא את סבלם של הראשונים והתקשר בקרקע המולדת ועבד אותה במסירות. שרת את הצבור כמוכתר המושבה במשך כמה שנים וחינך את ילדיו לעבודה ולדבקות באדמת המולדת. השתתף ביסוד החברה "זרע אברהם" (ע"ש הברון אברהם בנימין עדמונד רוטשילד) לעזרה הדדית ולשפור המדות במושבה, (תקנותיה עובדו וסודרו ע"י אברהם העברי גר צדק ערבי).

נפטר בראש פנה, ט"ז תשרי תרע''ב. רעיתו מאליה היתה עזר כנגדו בעבודת המשק

והבית, נדיבת רוח ועוזרת לזולת בעת צרה. האריכה ימים עוד 34 שנה אחריו ולא עזבה את המקום שעמלה ביסודו ובבנינו וזכתה לראות בני רבעים.

נפטרה בת 88 שנה בראש פנה, כ"א חשון תש"ו.

צאצאיו: יעקב, יצחק (נרצח ע"י ערבי בכ"ט אייר הרס"ט ביבנאל), שמשון (נתניה), יפה, רוניה, פסיה, אהובה, ברכה.

דב ליבוביץ

נולד בקונסטנצה (רומניה) בשנת תרמ"ה (14.8.1885) לאביו שלמה זלמן (כרך ב', עמוד 852) ולאמו חוה בת מנדל הלמן , מרומניה.

קבל חינוך בבית ספר עממי בקונסטנצה ובכתה אחת גימנסיה. במקביל לכך למד בחדר פרטי.

עלה ארצה בשנת תרנ"ט עם הוריו. החל לעבוד בחקלאות ברחובות אצל אהרן אייזנברג (כרך ב' עמ' 982) ביחוד בפרחים ועצי נוי בהתאם ליכלתו בגיל צעיר. ב-1900 נכנס לבית הספר החקלאי במקוה ישראל בימי הנהלת

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1716). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1716