Volume 4

Page 1721

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

באוניברסיטה העברית. כעת מכין הוא לפרסום בהוצאת האוניברסיטה את המדרש ויקרא רבה עפ"י כתבי יד וקטעים עתיקים ומקוריים מגניזת מצרים ואת הספר פרקי רבי אליעזר עפ"י הרבה כתבי יד, וממשיך לעסוק בחיבור כמה ספרים בחקר התרבות הארצישראלית העתיקה, ספרותה ומנהגיה.

בתש"ח היה פרופסור לתלמוד במכון היהודי לדת בניו-יורק (ממלא מקום פרופ' חיים טשרנוביץ , "רב צעיר", ז"ל).

צאצאיו : אליהו, שולמית, דניאל צבי, עמנואל.

מנוחה אבישר

נולדה בייקאטרינוסלאב (כיום דניפרופטרובסק), אוקראינה, ט"ו ניסן תרנ"ו (1896), לאביה אהרן בן גדליה רדובילסקי (סוחר עצים, שהיה נוהג לאמר: "יהודי

פשוט אני. אך את ארץ-ישראל אוהב אני יותר ממנחם אוסישקין"; נפטר בירושלים, אייר תרפ"ד); ולאמה נחמה רחל בת ר' שמואל זגוריי למשפחת שטראשון מוילנה, אשה משכילה, בעלת מדות תרומיות ומרבה להיטיב לכושלים, נפטרה בירושלים, טבת תרצ"ז). קיבלה חינוך דתי-לאומי בבית הוריה, למדה בגימנסיה ממשלתית ברוסית וקיבל שיעורים בעברית ובתנ"ך עם אחיה ואחיותיה מפי טובי המורים (וביחוד מהמורה יהודה שפירא, שאחרי עלותו לארץ לימד בפתח תקוה). נתחבבה על מוריה וחברותיה הרוסיות, ופעם בעת תסיסה לפרעות הציעו לה מחסה בביתן, באמרן: "את אינך דומה ליהודיה". אך היא דחתה בשאט-נפש את חסד ה"יתרון" הזה וחזרה הביתה בסכנת נפשות.

עלתה לארץ עם כל המשפחה בעליה השניה והיא ואחותה חנה נתקבלו למחנכות במעון לילדים של חברת "עזרה" הברלינית (אחותן הבכירה מרים היתה ממיסדי בית העם בירושלים), חינכו את הבנות בהכרה לאומית עמוקה ובעת מלחמת השפות עברו שתי האחיות וחלק ניכר של חניכותיהן ל"מעון עברי" שנתמך על-ידי המשרד הא"י, ואח"כ עבדה בהוראה בבתי-הספר של רשת החינוך העברי.

נישאה לדוד אבישר (ראה כרך ב', עמוד 577).

אחרי מלחמת-עולם א' לימדה שנה אחת בביה"ס הדתי לבנות "שפיצר", שנים רבות בעיר העתיקה ובביה"ס לבנות ג' ובשנותיה האחרונות בביה"ס למל. נודעה כמורה ומחנכת למופת, והרבה מחזורים של בית-המדרש למורים היו באים לשמוע את שיעוריה וללמוד ממנה את דרכי העבודה למעשה. שקדה לתת לתלמידותיה את מיטב החינוך הלאומי והאנושי ולספק בדרך כבוד מכשירי לימוד ואף צרכי הלבשה לנצרכות. עודדה את המחוננות וליותה בהתענינות מיטיבה את דרכן גם אחרי צאתן מבית-ספרה. ביתה היה פתוח לעולות חדשות, שהיו מקבלות ממנה עזרה ועידוד, השתתפה בהצנע לכת ובהשפעה לטובה גם בפעילות הצבורית של בעלה, הן בענינים כלליים והן בעניני הנוער הספרדי, אף כי היתה אשכנזיה מלידה וביתה שימש אכסניה קבועה לעוסקים בצרכי צבור.

שנים רבות נשאה את צערה המיוחד, בהרבותה לעמול לטובת ילדי ישראל ולה אין ילד. כחנה בשילה התפללה לבן, וכשנעתר לה האלקים הסתלקה מן העולם. נפטרה בירושלים ביום י' סיון תש"ב. (בלדת הבן).

בנה : מנחם מאיר.

אליעזר פינסקר

נולד בטבריה י"ח שבט תרנ"ג (1893), כדור חמישי בארץ, לאביו ישראל בנימין פינסקר ולאמו טייבה בתיה .

בצעירותו עובר לירושלים, מוצא את דרכו אל אנשי העליה השניה, והוא מבין החמשה המקימים את מפלגת "הפועל הצעיר" בבירה. נמצא בין עוזריו של פרופיסור ב. שץ בהקמת "בצלאל". את מחיתו הוא מוצא בעבודה כפועל חקלאי.

בימי מלחמת העולם הראשונה אין הוא בין היורדים

מצרימה. לעומת זאת הוא בין המתנדבים לגדוד העברי בהתחלת כיבוש הארץ ע"י האנגלים. אחרי פירוק הגדוד העברי הוא עובד זמן מה בלשכת העבודה של מועצת פועלי ירושלים (באותה תקופה ב"נחלת שבעה"), ועד הצירים (המוסד הציוני העליון בארץ) פותח קורס ראשון

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1721). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1721