שלמה בן-צבי (פולצ'יק)
נולד באולקיניקי (פולין), י"ח בניסן תרס''ג (2.4.1903) לאביו צבי (הירש פולצ'יק)ולאמו נחה בת השיל קרפיס. למד בחדר ובבית-הספר במקום הולדתו. היה חבר פעיל ב-צעירי ציון" במקום. עלה ארצה ב-1924. תחילה עבד במאפיה. אח"כ בנהגות. היה למנהל התאחדות הנהגים. עוד היה מנהל בית "קפה גרנד" עד שעבר לעמוד ברשות עצמו והיה לקבלן בנין בירושלים זה שמונה עשרה שנה. למעלה מחמשים בניינים הוקמו בירושלים על ידו. גם הרבה אדמות ומגרשים נרכשו על ידו מידי ערביי ירושלים. בימי המלחמה העולמית השניה לקח חלק פעיל בהקמת הצריפים ובנינים לצבא הבריטי, המשמשים כיום מחנות-מעבר לעולים.
חבר בהסתדרות הציונים הכלליים. אח בלשכת בני ברית "מצפה" וחבר במועצת ארגון בעלי בתים בירושלים. פעיל בקביעות ב"משמר העם".
ב-1930 נשא לאשה את לאה בת נחמיה מיאירס. צאצאיו: נעמי, נחמיה, רות.
אהרן אשמן
נולד בבאלין (פלר פודוליה, רוסיה). בשנת תרנ"'ד (4.4.1896), לאביו יעקב ישראל (ש''ץ ומלמד תלמוד למשתלמים), ולאמו לאה בת שלמה אידליק. למד בחדר מסורתי, אח"כ בחדר מתוקן ציוני. השתלם בגפ"ת אצל רבה של עיירת מולדתו מכיוון שנתייתם מאביו בהיותו בן חמש וקשה היה לה על אמו לכלכל את שלשת הילדים יצא בגיל בר מצוה לעמוד ברשות עצמו. יצא את הבית, השתכר בעבודה גופנית ובמתן שעורים ובלבד שיוכל ללמוד לעצמו. כך גמר גם בית ספר תיכוני ושמע הרצאות באוניברסיטה בקמיניץ פודולסק (סניף האוניברסיטה הקיובית שנפתח עם פרוץ המהפכה (1918-19). למד לשון וספרות.
בשנת 1920 השתתף באירגון ההגנה העצמית היהודית נגד כנופיות פטליורה. הגיעו לידי התנגשות ממש והמרצחים הוכו שוק על ידך. עוד צעיר לימים והוא כבר עומד בראש קהלה יהודית גדולה בקמיניץ-פודולסק.
ב-1921 נשא לאשה את שפרה בת חיים ריפונצר . עמה ועם אמו עלה ארצה באותה שנה.
התחיל לעבוד בהוראה (שעוד עסק בה בחו"ל בבתיספר עבריים מיסודה של "תרבות"). בראשונה בבתי ספר בי"ח בתל-אביב, אח"כ בבתי ספר שונים של כנסת ישראל, היום בבית ספר עממי מטעם מחלקת החינוך של מדינת ישראל.
חבר ועד אגודת הסופרים, חבר הנהלת אקו"ם (אגודת מחברים וקומפוזיטורים), חבר המועצה לבקורת סרטים ומחזות מטעם ממשלת ישראל.
בעבודה ספרותית החל רק לאחר עלותו ארצה והשתרשותו בה, אך מאז יוצר בשפע. מחבר ספרי לימוד, שירים. מתרגם שירים, אופירות ואופיריטות בשביל הבמות המוסיקליות ובשביל הקומפוזיטורים העברים, עיקר אהבתו ידועה ממנו לכתיבת מחזות מקוריים ואכן זכה יותר מכל סופר עברי אחר לראות במחזותיו והן מוצגות על במות התיאטרון העברי. שני נושאים עיקריים ביצירתו הדרמטית: מאבק הדור על גאולת העם והארץ והנושא התנ''כי.
יצירות מקוריות : "מן המיצר", הוצאה פרטית. תרצ"ב, (מחזה מחיי הפועל העברי מתקופת העליה השלישית. הוצג במקומות שונים על ידי קבוצות חובבים), "החומה" (מחזה מתקופת עזרא ונחמיה. הוצג בבתי ספר רבים. הופיע בתרצ"ח), "מסעות בנימין השלישי" (עיבוד בשביל הבמה. הוצג בתרצ"ו על ידי "אהל" בבימויו של מ.
הלוי), .מנחם מנדיל בעל החלומות" (ע"פ שלום עליכם. הוצג על ידי "אהל" בשנת תרצ"ט), "האומה הזאת" (מחזהו המפורסם ביותר. סובב על נושא ראשית ההתישבות וחבליה. רוב החומר לקוח מדברי ימי חדרה. הופיע (הוצג על ידי "הבימה" בשנת תש"ג. זכה לפרס הקק"ל ופרס המושבה חדרה. הוצג גם על במות בחו"ל. בארגנטינה בעברית. באוסטרליה ובצרפת - באידיש. תורגם לאנגלית ויוצג בקרוב בלונדון), "מיכל בת שאול" (טרילוגיה תנכ"ית. חלק ב' "מיכל בבית פלטי" כבר הופיע והוצג ב"הבימה" בשנת תש"א בבמויו של ב. צימרינסקי ; חלק