Volume 4

Page 1727

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

א', "אהבה נעורים" יוצג ב"הבימה" בשנת תש"י בבמויו של ברץ; חלק ג', "אלמנות חיות" - עדיין בכתובים), "הבשורה" (מחזה מחיי הארץ בשלהי מלחמת העולם האחרונה. הוצג ב"הבימה" בתש"ו בבמויו של ברטונוב) , "הילד המושחת" (קומדיה מחיי העיר העברית בימי הפרוספריטי. הוצגה ב"מטאטא" בבמויו של אוקסנברג, בתש"ה), "אלכסנדרה החשמונאית" (מחזה מתקופת הורדוס. פורסם ב."כנסת" תש"ז. עובד לאופירה. המוסיקה מאת מ. לברי) .

תרגומים של אופירות: "טרוויטה" לורדי. "פאוסט" לגונו, .רומיאו ויוליה" לגונו, "שמשון ודלילה" לסן-סנס, "רוסלקה" לדרגומירסקי, "דמון" לרובינשטיין, "דמה פיק" לצייקובסקי, .סיפורי הופמן" לאופנבך, "בוהימה" לפוצ'יני, "טרובדור" לורדי, "כרמן" לביזה, "האפריקנית" למאירבר, "הוגנוטים" למאירבר.

תרגומי אורסוריות : "מעשה בראשית" להיידן, "יהודה המכבי" להנדל, "אחרית שמשון" להנדל, "המלך דוד" להונגר, "ליל ולפורגי" למנדלסון,"אליהו" למנדלסון, פרק השירה לסימפוניה ה-9 לבטהובן: "אודה לחדוה" מאת שילר. פרק השירה בסימפוניה השלישית למאהלר, "אור קדומים" מאת גרילפרצר.

האופירות והאורסוריות בוצעו על ידי האופירה הישראלית בגלגוליה השונים ועל ידי התזמורת הארציישראלית.

כמו כן תורגמו על ידו שירי עמים שונים לסולו ולמקהלה. שירי ילדים שזכו לפופולריות רבה. שירי עם ופזמונים אשר את המוסיקה להם חיברו טובי הקומפוזיטורים העברים; גורוכוב, זעירא, נרדי סמבורסקי, מינדלין, ולבה.

ספר לימוד: "חברי" (יחד עם י. פלר . ספר לימוד לשנת הלימודים הראשונה. המהדורה הראשונה תרצ"ה, הוצאת "השכלה לעם"), "עלה" (עם א. רוזנצווייג . למבוגרים

מתחילים. חלק א' - חרצ"ג. חלק ב' - תרצ''ה. חלק ג' \_ תש"י. הוצאת "יבנה"), "דבר עברית" (עם הנ"ל, הוצאת "יבנה", תש"ח).

עבודות עריכה: "ספר חיי", מאת שלום שוורצברד (הוצאת "מצפה'", תרצ"א), "ספר ההגנה" (חלק א', ההגנה העצמית בעיר בוגוסלב, אוקראינה), "קול שמחה" (קבץ דברי ספרות וליקוטי הוי על אירוסים ונישואים בישראל' הוצאת "קרית ספר", ירושלים).

כמו כן פרסם מאמרים בבעיות חינוך ואמנות ב"דבר" ו"הארץ".

צאצאיו: שושנה אשת ויקטור שיפמנוביץ, קרניה (במשק הפועלות בפתח תקוה), טלילה (תלמידה).

ד"ר צבי (הנריק) יעקב

נולד בקראקוב, פולין, בשנת תרנ"א (11.2.1891), לאביו יצחק ולאמו חנה בת משה גרוס, מקרקיב. קיבל חינוך מסורתי ולאומי והשתתף בתנועות-הנוער הציוניות. אחרי גמרו את הגימנסיה בקראקוב למד רפואה באוניברסיטת וינה. במלחמת-העולם הראשונה הוכרח להפסיק את לימודיו וגויס כרופא לצבא האוסטרי, שרת

בחזיתות הרוסית, האיטלקית והבלקנית, וכשנתררו מקרי המלריה בין חיילי הצבא האוסטרי כשחדר י'אלבניה נצטרף לאכספדיציה של אנשי הרפואה לחקירת המחלות הטרופיות בארצות הבלקן, ומתוך כך התמחה המחלות טרופיות ואפדמיות. אחרי תום המלחמה עמד בבכינות האחרונות ובשנת 1919 הוסמך לדוקטור לרפואה.

ב-1920 עלה ארצה בין העולים הראשונים מהריפובליקה האוסטרית, ובשנות 1920/21 שרת כמנהל המחלקה העברית של בית-החולים הצבאי בלוד, ועד שנת 1926 (בהפסקות) היה התושב היהודי היחידי בלוד. עסק

שם גם בפרקטיקה פרסית בין הערבים (ב-1925 נתמנה על-ידי המופתי חג' אמין אל-חוסייני, בראיון אישי, לרופא מטעם אגודת הצדקה המוסלמית לוד והסביבה) ובעזרה רפואית מטעם קופת-חולים לנקודות העבריות שבסביבה. עבד כרופא מטעם קופת-חולים בעתלית ובבנימינה. ב-1924 ניהל את בית-החולים של קופת חולים בטבריה והיה רופא מחוזי שלה לגליל התחתון. אח''כ עבד במרפאות המרכזיות של קופת-חולים ברחובות. פתח-תקוה ותל-אביב, משנת 1931 רופא פרטי בתל-אביב, ומ-1934 רופא בחברת הביטוח "פרודנשל''.

נשא לאשה את עדה בת העסקן הציוני ר' שלמה זלצמן (ראה כרך ב', עמול 669).

עשה פרסום מדעי לסגולות המרפא של חמי טבריה בהרצאה בכינוס רופאי קופת-חולים ב-1924 ובמאמר בעתון רפואי בברלין (יחד עם ד"ר בוכמן) ב-1925.

עוסק בזמנו הפנוי בציור ובספורט הרכיבה, ממיסדי הקלוב הארצישראלי לרכיבה. ב-1940 היה נשיא אגודת הקצינים העברים, ב-1948 ארגן את בית החולים הצבאי מס' 9 ואח"כ הועבר למט"כל ובתור רב-סרן שירת עד אפריל 1949.

בתו: גרדה.

צבי קרול

נולד בקלינקוביץ, פלך מינסק (רוסיה הלבנה) י"ג אייר תרס"ז (1907), לאביו הרב מרדכי (רב ברוסיה גם בתקופת המשטר הבולשבי; ממשפחת ה"תוספות

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1727). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1727