כל מה שביכלתה להנעים לבאים בצל קורתה. למרות מחלתה לא חדלה מעסוק במצוות. אספה כספים ומזון ובגדים לנצרכים צבועים וחילקה להם בדרך כבוד ועודדה את באי ביתה בעזרה ובעצה ובדיבורים טובים ורבים שתו בצמא את שיחותיה ומשליה, מסיפורי המקרא ומהויות העולם. וכך האריכה ימים עם מכאוביה ועם מעשיה הטובים עד שהגיעה לזקנה מופלגת, לשנתה התשעים.
נפטרה בירושלים, כ"ה אלול תש"ז (10.9.47).
צאצאיה : מזל אשת אברהם הררי, דוד, יחזקאל, רפאל.
ד"ר שמואל שמעון בן-ציון
נולד בירושלים, י"ב אלול תרנ"ד (13.9.1894), לאביו מרדכי (ראה עליו ערך מיוחד בכרך זה, בן ר' משה אלתר בן-ציון , ממיסדי שכונת מאה שערים) ולאמו שרה בת ר' יהושע שטאמפר (ממיסדי פתח-תקוה ראה כרך א' עמוד 50).
בילדותו יצא עם הוריו לארצות הברית, לעיר פרובידנס שבמדינת ראוד איילנד. קיבל חינוך מסורתי והשכלה כללית, למד באוניברסיטאות ראון וניו-יורק והוסמך לדוקטור למשפטים, גמר את בית-המדרש לרבנים מיסודו של ד"ר שכטר בניו-יורק והוסמך לרבנות. היה רב בבתי-כנסיות בקליבלנד, בשיקאגו, בניו-יורק ובמיאמי ביץ', חבר הועד הפועל של ההסתדרות הציונית באמריקה. ניהל מגביות לטובת הקה"ק, קרן היסוד וקרן ארץ-ישראל של המזרחי בשליחויות בתקופות שונות באמריקה, בריטניה, קנדה ואוסטרליה, היה ציר בקונגרס הציוני ה-12 בקארלסבאד ופרסם מאמרים על א"י בעתונים, שבועונים וירחונים באמריקה.
ב-1921 נשא לאשה את חנה בת צבי הכהן מירסקי. ב-1922 חזר לארץ עם אביו וביתו. השתתף עם אביו ביסוד בנק אמריקה - א"י בתל-אביב והיה בו יו"ר ומנהל, יצר ובנה את שכונת "כרם משה" ת"א, היה יו"ר הסתדרות עולי אמריקה וב-1924 נבחר למועצת עירית תל-אביב. אח"כ השתתף עם אביו ביסוד שכונת בן-ציון בחיפה. עבר להשתקע בירושלים, יסד גם שם שכונת בן-ציון, עוסק בפיתוח קרקעות לבנין והנו יו"ר בית-הכנסת "אחדות ישראל", סגן יו"ר התאחדות בעלי בתים וחבר ועד לשכת "שלום" של בני ברית.
צאצאיו: משה נתנאל (רב בעיר ווילינג, מדינת וירג'יניה, ארה"ב), יהושע (עו"ד בת"א), מאירה, יהודית.
מאיר תאומי (טימן)
נולד בניקולאייב, רוסיה, ט' אב תרנ"ח (15.7.1898), לאביו שלמה (סוחר) ולאמו רוזה בת דב סקלובסקי. קיבל חינוך כללי בבי"ס יהודי ובגימנסיה בניקולאייב.
ב-1913 שלחוהו הוריו להמשיך את לימודיו בגימנסיה הרצליה בתל-אביב. בראשית 1915, במלחמת העולם הראשונה, גורש מן הארץ בגלל נתינותו הרוסית ואחרי טלטולים מרובים הגיע חזרה לבית הוריו. השתתף ביזמה ובפעולה ביסוד מכבי והיה חבר פעיל ב"צעירי ציון" ובחוג הדרמתי שלהם בניקולאייב, נכנס ב-1918 ללמוד משפטים באוניברסיטת קיוב, וב-1919 חזר לארץ באנית-העולים הראשונה "רוסלאן".
התחיל לשחק בהצגות חובבים ביפו ובסוף 1919 היה מראשוני החברים ב"התיאטרון העברי", היא הבמה המקצועית הראשונה בארץ. שיחק במשך השנים הראשונות למעלה מ-150 תפקידים במחזות מקוריים אחדים והרבה מתורגמים, הצטיין במשחק ובדיבור שוטף בעברית חיה וקלה, דבר שהיה נדיר בימים ההם. השקיע הרבה מרץ גם בעבודות ארגוניות (השגת רפורטואר, ריהוט וציוד לתפאורות, ארגון הצגות בערים ובמושבות, שכירת אולמים, פרסום, הדפסת כרטיסים ומכירתם כלל "העבודה השחורה" של האמנות) שבלעדיהן אין קיום לעבודה האמנותית. כתב מפעם לפעם ב"דאר היום". השתתף בנשפים ובחגיגות כמקריא ומדקלם וקונפרנסייה, וב-1927 ערך סיבוב הופעות בגרמניה, פולין, ליטא ולטביה. ב-1929 היה ממיסדי "הקומדיה הארצישראלית".
ב-1933 נשא לאשה את יפה בת משה פרלו. אף שהיה מ"חלוצי התיאטרון" לא נמצא בשבילו