Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 4

Page 1754

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לנצרכים. היה מהראשונים שהתעתמן והחליף את שם משפחתו הגלותי "טודרסוביץ" ל"תדהר" .

בשעת החפושים בתל-אביב אחרי בולי קרן הקימת לישראל, תמונות הרצל, דגלים ציוניים, בנקנוטי אפ"ק וכו'. ואחרי הודעתו של הקיימיקאם בהא-אלדין, כי כל אשר ימצא ברשותו בול של קרן הקימת - אחת דתו להתלות , הצליח להעביר ממשרדי המשרד הא"י את כל "הדברים האסורים" למקום בטוח. דבר זה נעשה במהירות ובאומץ לב.

כשחסן בק נטל מידי היהודים את הנשק התכוננו הערבים להתנפל על תל-אביב והשכונות היהודיות בכלל. תדהר נסע עם מאיר רוטברג (מ"המשביר" מראשוני מיסדי "ההגנה". ראה את הערך שלו בכרך זה) לירושלים לשם קבלת נשק. ובסכנת נפשות העביר שני סלים נשק ברכבת מירושלים ליפו ,בשעה שבתחנת הרכבת עשו חפושים. היה בין הראשונים שהצטרף ל"ארגון 13" שיסדה את "ההגנה" (מאיר רוטברג, סעדיה שושני, אברהם קריניצי , דוד סברדלוב, דב רוזנשיין, משה שרתוק, אליהו גולומב, דב הוז, שלום פחטר ועוד).

כשהמצב החמרי הורע יסד יחד עם חבריו רוממתי עזר הורביץ , האחים ברגר, יצחק ציזלינג ועוד, את "האגודה להלבשה והנעלה" במטרה להלביש ולהנעיל את ילדי בתי הספר, בנעלים ובגדים.

בתרע"ו כשפשטה מחלת החולירע בארץ, פנה אליו יעקב אפטר (כיום מנהל המשכיר המרכזי) לארגן גדוד סניטרי שלידיו תמסר ההשגחה למנוע בעד התפשטותה בשכונות היהודים ביפו.

כשארבעים בעלי מלאכה יהודים מיפו ותל-אביב נהרגו ע''י אוירונים אנגלים שהטילו פצצות על הצבא התורכי בבאר-שבע, בשעה שנשלחו לשם להקים בנינים לצבא התורכי, ארגן עם כמה מחבריו הגרלה גדולה של "שק קמח לבן" (בקשי השיגו אז קמח "שחור") ונאספו אז כשש מאות לא"י ובכסף זה עזרו למשפחות ההרוגים להסתדר.

כשנקרא לצבא עבד ביער כפר קרע ע"י זכרון יעקב (בהנהלת יצחק רוקח ומשה פינחסביץ ) לשם הכנת עצים לרכבות ושוחרר בחסד ה"ויסיקה" .שם הגיש עזרה לקבוצת "נילי", בהעברת מכתבים.

במחצית נובמבר 1917 בכניסת צבא הכבוש ליפו נתמנה לפי המלצתו של מ. דיזנגוף לצנזור הדאר באינטליג'נס הבריטי בהנהלתם של קפטן ולי ולויטננט ברונטין. נשלח כמה פעמים לעבור את הגבול שבין פתח-תקוה ויפו, ששם נמצאו עדיין התורכים לשם רגול האויב.

אחרי הכבוש ארגן בתל-אביב מחדש את המכבי ויסד את "המכבי הצעיר" שהלך והתפתח לארגון גדול.

בחדש אדר תרע"ח כשהחלה התעמולה ליסד גדודים עברים היה מהראשונים שהתגייס ועזר לתעמולה בין חבריו לגיוס. בגדוד עלה לדרגת אינסטרוקטור להתעמלות.

לפני פירוק הגדוד העברי נודע לו על תכנית התנפלות על המושבות הרחוקות מישוב מרכזי וצבא, הערבים העובדים בפרדסים ובמשקי יהודים במושבות - יודעי עברית, נצטוו לגדל פאות וזקן, כדי שיהיו דומים ליהודים תימנים לכל דבר, נשלחו לעבודה לנקודות ישוב יהודיות שבארץ, "התימנים" האלה אמרו לברר בכל מקום את מספר הצעירים ואת כמות הנשק שבו. אחר כך היו מודיעים את הדבר לממשלה, וזו עם פקידיה הערביים היו באים למקום, מחרימים את הנשק ואוסרים את הצעירים, ואחר כך כשאין נשק וצעירים במושבה, אמרו להתנפל בקלות עליה.

לתדהר נודע על תכנית זו מאחד מידידיו הערבים. לקח חופשה מהצבא לכמה ימים, ועם כמה מחבריו עברו בנקודות השונות ומצא את המתחפשים ל'"תימנים" שהצליחו להתקבל כפועלים יהודים. "התימנים" האלה (18 במספר) "הורחקו ממקומותיהם" (הושמדו). פעולה זו היתה ידועה אז ליחידים בישוב. ערכה היה גדול מאד בשעתה, כי נצלו כמה ישובים מתקלות ואסונות. בסי חבריו נקרא אז תדהר "השוחט המדופלם"...

בספרו של מר תדהר "במדים ובלא מדים" באו צלומי תמונות מנהיגים שבהם הביעו את הערצתם לתדהר עבור פעולותיו בכלל ופעולתו בהשמדת "התימנים" הנ"ל בפרט. (אוסישקין, בעמוד 59) כותב : "לך בדרך הנער היסה דוד שלא נתן לחרף מערכת אלהים חיים"- וביאליק (בעמוד 60) כותב: "לעומד על משמרתו ועינו פקוחה וצופיה". דוד ילין כותב: (בעמוד 72) "לשומר ישראל" וכו').

במאורעות מאי 1921 ביפו לקח חלק פעיל בעומדו עם קבוצת צעירים על משמר ההגנה בגבול נוה-שלום ויפו, וכיליד המקום ידע להדוף את המתנפלים ולהרחיקם ממקום הסכנה. ארגן אז רשת רגול ביפו וידע מכל הנעשה (דיזנגוף, בעמוד 62) כותב: "למזכרת עבודתו המועילה בשביל תל-אביב". מרדכי בן-הלל הכהן, (בעמוד 63) כותב: "לאחד מבחירי הבחורים אשר לנו, מן הגידולים שגדלה תל-אביב".

שורת מכתבים שלח אז למזכיר הראשי ג'נראל דידס ובהם הוכיח על מעשה הנרגנים וחורשי המזמות, הכנסת הנשק דרך נמל יפו לשכנים וכו'. דידס נוכח ממכתבים אלה, כי תדהר "יודע יותר מדי", לכן ב-12 לדצמבר הוזמן במכתב רשמי ע"י מיור מונטיפיורי (סגנו של ראש המשטרה בארץ, הקולונל ברומליי) להכנס בשרות המשטרה בתפקיד של קצין. בהתיעצות עם ראשי הצבור הוחלט בחיוב על צעד זה. זמן קצר קבל קורס בבית הספר לחנוך קצינים בהר הצופים ואח"כ נתמנה לקצין ביפו למשך

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1754). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1754