Volume 4

Page 1790

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-1922 נשא לאשה את שושנה (רוז) בת האגרונום מאיר אפלבוים (ראה כרך א', עמוד 464).

היה מחשובי הסוחרים וממנהלי חברת האחים שלוש . יסד את לשכת המסחר רומניה-ארץ ישראל ועמד בראשה עד סוף ימיו. פעל למען הידוק קשרי המסחר בין שתי הארצות ובהשתדלותו נחתם ב-1933 הסכם רשמי לסחר חליפין בין ממשלות שתי הארצות וקיבל בעד זה אות-כבוד גבוה מאת מלך רומניה. חשיבות השליחות לרומניה מוכרת גם על ידי הדין וחשבון של הלורד פיל. בקשריו אלו - הצליח להתיצב לפני המלך הרומני והשיג ממנו את ביטול האיסור להעביר מרומניה את כספי הקרנות לארצנו. ראשי הקה"ק וקרן היסוד הביעו לו את מיטב רחשי התודה שלהם, ברשמם אותו בספר הזהב של הקהק"ל.

היה פעיל במשך שנים בהנהגה המקומית והארצית של העדה הספרדית, בהנהגה המרכזית של המכבי ובפעולות צבוריות וציוניות שונות, ובשנים האחרונות מילא תפקיד חשוב כחבר ועדת הבטחון הישובית.

נפטר בתל-אביב, כ"ב כסלו תש"ט (24.12.48).

צאצאיו: אביעזר (מזכיר הצירות הישראלית בבוקרשט), רות (עתונאית).

עמנואל כוכבי (שטרנין)

נולד בחדרה, ט' סיון תרס"ג (4.6.1903), לאביו שמואל ישראל שטרנין (ממיסדי חדרה, ראה בכרך זה) ולאמו פרידה בת שאול רוטמן (ממיסדי חדרה גם הוא). נתיתם מאמו בשנתו הראשונה. למד בבית-הספר בחדרה, בגימנסיה הרצליה בתל-אביב ובבית-המדרש למורים בירושלים. הצטיין בלימודיו ועסק גם בספרות. אחרי גמרו היה שנתים מורה במוסד שבחפצי-בה שליד חדרה ליתומי הפרעות, מיסודו של ישראל בלקינד . אח"כ מזכיר במרכז "בני בנימין" בתל-אביב, ומ1926 ואילך מזכיר ועד המושבה ואח"כ המועצה המקומית בחדרה, היה מזכיר ועד הקרקעות בחדרה, חבר פעיל במכבי המקומי ואח"כ במרכז המכבי, חבר בועד הבטחון ובועד ההתגייסות וכו'. היה פעיל ב"גדוד מגיני השפה" וכתב בהזדמנויות ב"דאר היום", "הבוקר" ועתונים אחרים.

ב1933 נשא לאשה את מינה בת מנחם אליעזר אטינגר , ממיסדי שכונת זכרון משה בירושלים, נכדו של הרב ברוך מרדכי אטינגר , רבה של בוברויסק, שהיה תלמידו המובהק של בעל ה"תניא" וחתנו של ר' שמואל, הרב האחרון של קהלת וילנה (ר'ברוך מרדכי עלה ארצה בשנת תקפ"ג והיה מראשוני המיסדים את ישוב חסידי חב"ד בארץ); ומצד אמה היא נכדתו של ר' יעקב זילברשטיין ("בן יהודה" שקדם לאליעזר בן-יהודה בירושלים בהתמדתו העקרית לדבר רק בלשון הקודש במשך עשרות שנים. - ראה כרך א', עמוד 62).

בהיות עמנואל תלמיד בית-המדרש למורים ב-1920 בירושלים, הצטרף בעת הפרעות בפסח למגיני הישוב

היהודי, בראשותם של זאב ז'בוטינסקי ופנחס רוטנברג, כבן מושבה יודע ערבית צורף לקבוצה קטנה שהוטל עליה להתערב בין הערבים ולספוג ידיעות, וכמעט שנאסר בתפקידו זה. העביר נשק ל"רוקיה", בסביבת "בצלאל" דקות מספר לפני שזו נתפסה ונאסרה.

משקיבלה ה"הגנה" צורת ארגון ארצי השתתף ב1925 ביסוד סניפה בחדרה. עבר קורס של מפקדים ובמשך שנים אחדות היה מדריך ראשי בחדרה ובסביבתה וחבר המפקדה המקומית והתמסר לתפקידיו יומם וליל. משנת 1933 ועד 1945 היה חבר מפקדת גליל התיכון (האזור שבין רמת גן לעטלית) ומפקד חבל חדרה, ומאז הנו חבר המפקדה הנפתית. היה יו"ר ועדת הבטחון המקומית, ומאז הגזבר שלה. רעיתו מינה הצטרפה ל"הגנה" ב-1926 בירושלים ומ-1928 ואילך המשיכה בחדרה. עברה בהצטיינות קורס של מפקדים ואח"כ הדריכה קבוצות בחורות בנשק קל, ביניהן חברות של ארגוני התישבות שעלו אח"כ על הקרקע בקיבוצים בכל חלקי הארץ מעמיר ועד דורות ומילאו את חובתן במלחמת-המולדת. וכשהיה צורך בכספים הוזמנו עסקני המושבה לשעוריה בנשק קל ומראה עיניהם שיכנע אותם בדבר החובה לעזור. יסדה ב1938 את סניף מגן-דוד אדום בחדרה עמדה בראשו שנים אחדות ובזמן קצר גייסה כספים ורכשה אמבולנס, השני במושבות (הראשון נרכש בפתח-תקוה). עברה קורסים אחדים בתרגילי שדה ובמכונות-יריה. ב-1940 נתמנתה למטה גליל התיכון כסגן מפקד שרותי הבריאות וארגנה את כל שרותי הבריאות במרחב זה. כחברה במטה עברה קורס לטופוגרפיה ושרתה כממונה על המפות של המטה עד 1944.

באחד המכתבים למוסד ידוע העריך ראש המטה הכללי של צ.ה.ל. את שירותם לעניני הבטחון.

בניהם: גיל, אילן .

יוסף יזרעאלי

נולד בקיוב אוקראינה, כ"ג תמוז תרס"ו (28.6.1906), לאביו דוד יזרעאל ולאמו חיה בת שמואל אלטמן .

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1790). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1790