Volume 4

Page 1801

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ר' עקיבא איגר, צבי קלישר, יעקב אמדן וכו'. והיה פעיל בתנועת "המזרחי". האמרה שלו: "מי שלא נוסע בעצמו לא"י - איננו נחשב לציון", המצווה היא למי שמקיים אותה בגופו.

בשנת תרס"ז עלה עם בנו הבכור יעקב ואח"כ העלה את בני משפחתו לארץ. התישב ביפו ויזם ליסד בית חרושת לשעונים עם אותיות ומספרים עבריים, לשם כך נסע ב-1914 לשוייץ לרכוש מכשירים ומכונות ולרגלי פרוץ המלחמה העולמית הראשונה - נשאר שם עד 1920.

מצניע לבת כל חייו, עבד ולמד תורה בשעות הפנאי.

צאצאיו: יעקב (מנהל כללי של "מגן-צ'טווד" בע''מ), יחיאל, טובה ז"ל, מרים.

ליבה רזניק

נולדה בקלצק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), בשנת תרל"ג (1873), לאביה הרב אברהם יצחק סטוזנסקר (רב

ואח"כ, משעלה ארצה, מראשי ישיבת מאה שערים בירושלים) ולאמה שרה.

עלתה ארצה עם הוריה. נישאה לישעיהו רזניק (ראה כרך ראשון, עמוד 43).

בתרנ"ו עברה עם בעלה לראשון לציון, שם פתח בית-מלאכה. ובראשית תר"ס עברו ליפו, שם ניהל בעלה בית מלאכה ברחוב בוסטרוס והשתמש בקשריו עם נכבדי הערבים ופקידי השלטון הטורקים שבין לקוחותיו להשתדלויות לטובת היהודים. בנו להם ביו בשכונת נוה צדק ואחרי שנים מספר מכרוהו ובנו להם בית ברחוב זרח ברנט שבנוה שלום.

היתה שוקדת מאד בקיום מצות הכנסת אורחים וביתה היה פתוח לאכסן עולים-חדשים ושאר עובריאורח נצרכים, וכן עסקה במסירות במצוות גמילות חסדים והכנסת כלה.

בעת מגפת הדבר ביפו לפני כ-35 שנה החליט זקני העדה לקיים מנהג ישן מתפוצות ישראל, לעצור את המגפה על ידי הפיכת האבל לששון: לערוך

בבית הקברות חופה וקדושין של זוג יתומים עניים. הזוג הדרוש נמצא, אך היה צורך בהשתדלות לסידור פרנסתו של הזוג והוצאות החתונה, - ומרת ליבה רזניק נטלה על עצמה את הטיפול במצוה זו והצליחה. ואכן נערכה בבית-הקברות הישן שבתל-אביב חתונה מפוארת "עם כלי זמר", ואם כי גם הרופאים ושלטונות הבריאות עשו מה שביכלתם למלחמה במגפה, הרי בשכונות היהודיות ביפו לא נשאר כל ספק, כי גם למרת ליבה רזניק היה חלק גדול בעצירת המגפה בזכות המצוה הגדולה שהשתדלה בה.

נפטרה בתל-אביב, י"ז כסלו תש"ו (22.12.45), והובאה לקבורה בירושלים.

צאצאיה: שרה אשת ברוך רוזינאי (עסקנים ציונים בניו-יורק) שמואל (מותיקי עובדי הדואר בתקופת השלטון הזר ומפקח ראשי בדואר של מדינת ישראל), משה (בהנהלת "אגד"), זרח, ישראל, אברהם (מטובי הכדורגלנים בארץ), רבקה אשת שמואל ליפטין (עסקנית ציונית בקנדה).

ד"ר משה קריגר

נולד בבייסמולה, ליטא, חשון תרמ"ו (15.11.1885), לאביו הרב חיים זאב ולאמו מלכה בת הרב דב בר אלטשול.

למד תורה בחדרים ובבית אביו. החל להשתלם בהשכלה כללית וב-1920 השתתף ביסוד אגודה ציונית בעירו. אח"כ יצא לארצות המערב ולמד רפואה באוניברסיטאות ברלין, גיסן, נאנסי ופאריס ושם היה יו"ר אגודת הסטודנטים הציוניים.

אחרי שהוסמך ב-1912 לדוקטור לרפואה בפאריס עלה לארץ והתנדב לשרות רפואי בצבא הטורקי במלחמת הבלקן. אחרי 9 חדשי שרות שוחרר לרגל סיום המלחמה חזר לארץ ונתמנה לרופא בזכרון יעקב ובחדרה. בסוף 1914 גויס לצבא הטורקי והיה המפקח ההיגייני של השרות הרפואי בחזית מדבר סיני ובמקומות אחרים עד סוף המלחמה.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1801). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1801