Volume 4

Page 1816

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

רביץ ושל המקהלה בניצוחו של הפרופ' אפרים אבילאה ועוד).

משרדו בבית-הכנסת הגדול משמש מרכז לחזנות והוא עוזר בהתנדבות לבתי-כנסיות שבעיר ובמושבות להשיג חזנים מתאימים וכן עוזר הוא לחזנים הפונים אליו בהשגת מקומות בשבילם.

צאצאיו: רבקה (מורה), עטליה אשת רפאל הלר (גבעת ברנר, קצין בצבא ישראל), אברהם.

יצחק אייזנברג

נולד בקארלין, פרבר של פינסק (רוסיה הלבנה), כ"ד כסלו תרע"ד (22.12.1913), לאביו דוד ולאמו

הודל בת עוזר ליב רטקביץ - שניהם ממשפחות חסידיות ותיקות, בפולסיה.

למד בחדרים, במדרשה של "תרבות", גמר את הגימנסיה היהודית-פולנית של צ'צ'יק בפינסק והתחיל ללמוד משפטים באוניברסיטת וארשה.

מגיל צעיר ביותר החל לפעול בארגוני נוער ולכתוב שירים באידית ומ-1932 ואילך פרסם רשימות ודברי ספרות באידית בעתוני וארשה - בשבועונים "ליטערארישע בלעטער" ו"אונזער פרייהייט" ובעתון היומי "דאס ווארט".

בפברואר 1934 עלה לארץ ברשיון בתור תלמיד למחלקה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית. בתקופה הקצרה של לימודיו עבד לפרנסתו בבנין בירושלים ובקידוח בארות בראשון לציון. אח"כ עבד חדשים אחדים כריפורטר ב"הארץ" ומשנוסד העתון היומי "הבוקר" בסתיו 1935 הריהו עובד בו כריפורטר וחבר המערכת וכותב בו גם מאמרים ורשימות על ענינים צבוריים. כתב גם ב"פלשתין ניוס", "פלשתין טריביון", "הבוקר לילדים", "הגלגל", "הד המזרח", "הדרום" (בואינוס איירס), בקבצים "עם וספר" של הברית העברית העולמית, ב"ידיעות אחרונות" וכמעט בכל ספרי השנה של אגודת העתונאים. כן השתתף בעריכת עתוני הספורט "ספורט הבוקר", "הספורט" ו"דבר המכבי" והירחון הכלכלי "משק וכלכלה".

פבסדונימים: י. א-ג, י. ברזילי, י. אפרתי ועוד. במסעו בשליחות "הבוקר" בסוף 1946 וראשית 1947 באירופה שלאחר המלחמה היה נוכח בקונגרס הציוני הכ"ב בבאזל ושם השתתף גם בעבודת ארגון הקונגרס העולמי של העתונאים היהודיים. בשובו לארץ פרסם ב"הבוקר", ב"הגלגל" ובהוצאות פריודיות שונות כ-50 מאמרים ורשימות מההוי באירופה שלאחר מבול הדם והאש ומחיי שארית הפליטה היהודית. פעיל גם בענינים צבוריים כחבר המרכז הארצי וועד הסניף המקומי של מכבי בתל-אביב, חבר הנהלת קרן היסוד למחוז ת"א, חבר הועד הפועל של הסתדרות הציונים הכלליים: היה במשך שנים אחדות חבר ועד אגודת העתונאים בת"א והנו חבר בית-דין הכבוד שלה, חבר הועדה המקצועית הארצית של העתונאים וחבר הנהלת חברת השיכון "מעונות עתונאים". מרצה לפעמים על בעיות מדיניות וצבוריות.

בימי המאורעות השונים בארץ ובימי העוצר של הבריטים ומלחמת השחרור של הישוב, מילא שליחויות עתונאיות במסיבות מסוכנות ביותר.

ב-1939 נשא לאשה את טובה (גיטלה) בת יוסף חיים רודה מדובז'ין שבפולין.

בניו: אברהם, דוד.

ישראל סברדליק

נולד בבנדר (פלך בסראביה, רוסיה), בשנת תרכ"א (1861), לאביו יצחק (שו"ב) ולאמו סוביל בת ר' נחום הלוי . למד בחדרים ובקלויז של חסידי סאדיגורה. נשא לאשה את נחמה מינדל בת הרב שבתי שפטיל הלוי הורביץ (מצאצאי השל"ה). למד שחיטה ונתמנה לשו"ב בבנדר.

בשנת תרס"ז חלה מחלה אנושה והרופאים נואשו מחייו. אז מסר את חזקת השחיטה למשה בנו ועלה לארץ-ישראל בתקוה שכאן יבריא, ואם ח"ו נגזר עליו למות, מוטב להוציא את נשמתו בארץ הקודש ולמצוא מנוחה לעצמותיו באדמתה. לעצת הרופא האנגלי ד"ר טורנץ בטבריה התישב בזכרון יעקב והבריא והאריך ימים.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1816). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1816