Volume 4

Page 1821

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-1919 - בהיותו בזמן חופשתו בארץ - נתן יד ליסוד שכונת בורוכוב ורכש מגרש ליד האמפיטיאתרון.

בזמן שהותו של נ. סירקין (מורה הלכות והוגה הדעות של הציונות הסוציאליסטית) שיתף פעולה אתו ברעיון, שסירקין היה מאד נלהב להגשמתו, והוא יסוד קואופרטיב של בעלי מקצוע ובעלי הון לקראת הגשמת המפעל של חשמול הארץ בהתאם לתכניתו של פנחס רוטנברג שעדין היתה אז בלתי מגובשת.

הדריך והפעיל את עשירי הקהילה היהודית במצרים להשתתפות המונית בהצגות ובקונצרטים של האמנים הראשונים מהתיאטרון העברי, האופירה העברית והריקודים הלאומיים בארץ ובגולה.

במאי 1923 הוזמן ע"י פנחס רוטנברג לעבוד אתו בא"י וחזר לארץ כמהנדס מנהל טכני בחברת החשמל ליפו בע"מ. מ-1930 - עם התחלת המפעל בירדן, מונה כראש מחלקת הרשת המחוזית של חברת החשמל לא"י בע"מ ומשמש בה עד היום (מנתניה בצפון עד באר שבע ואילת בנגב).

ב-1925 נשא לאשה את ז'יניא בת יצחק גינזבורג,

ממיסדי הסתדרות של המהנדסים, הארדיכלים והמרדדים ליד ההסתדרות הכללית : מנושאי עולה ומדריכיה עד הכרתה כחטיבה מיוחדת על יד הועד הפועל של ההסתדרות. חבר המועצה והועידה של הסתדרות זו. מפעילי מפא"י מיום הוסדה. ממיסדי מפעלי התעופה לא"י בע"מ וחבר ההנהלה במשך 7 שנים. עסקן הקהק"ל וחבר המועצה. עסקן של קרן היסוד.

היה ציר לקונגרס הבינלאומי של יוצרי ומפיצי החשמל שהתקיים בפריז ב-1930 וציר הקונגרס הבינלאומי של הקוים הגדולים להעברת חשמל .E.R.G.I.C שהתקימה בפריז ב-1933 מטעם חברת החשמל לא"י בע"מ.

בתו: עדינה ,

אפרים צ'יז'יק

נולד בטומאשפול, פלך פודוליה, אוקראינה, ה' ניסן תרנ"ט (1899), לאביו שמואל זיינוול (מראשוני כנרת ומנחמיה, ראה עליו בכרך זה) ולאמו בריינה בת אפרים ברונשטיין.

קיבל חינוך עברי לאומי ב"חדר מתוקן" ומילדותו נשא את נפשו לארץ-ישראל, אליה עלו אחיו ברוך ואחותו חנה בהיותו בשנתו הששית.

בן שמונה עלה גם הוא עם הוריו ושאר בני המשפחה. למד במוסד החינוכי "קרית ספר" בבן שמן, מיסודו של ישראל בלקינד ליתומי פרעות קישינוב, בו היתה אז חנה אחותו מדריכה-מחנכת. גדל ועבד במשק הוריו בכנרת ואח"כ במלחמיה (מנחמיה) ובעודו נער השתתף באומץ בקרבות ההגנה על המושבה הקטנה והמבודדת מפני שוסים ערבים. יזם ועבד בשיגור עגלות להבאת מגורשי יפו ותל-אביב לגליל באביב תרע"ז.

בראשית 1919 הלך ללמוד בשיעורי ריפוי בהמות של הד"ר משה כספי ביפו, ובהגיע אליו הידיעה על נפול שרה אחותו בהגנת תל-חי (י"א אדר תר"פ) כתב לאחותו חנה; "כשיגיע זמננו, נלך גם אנחנו בדרכה של שרה". ואכן עמד על המשמר בפנה מסוכנת בין ת"א לנוה שלום במהומות מאי 1921, ובשמעו על תסיסה מסוכנת בגליל חש הביתה למנחמיה וגם שם עמד באומץ מול התוקפים הערבים.

אחרי גמרו את לימודיו ביפו עבד שנים אחדות במשקי עין-חרוד ותל-יוסף כאחראי לבריאות הבהמות, אך למעשה עבד בזריזות ובשקידה רבה בכל ענפי המשק, וביחוד בעבודות פלחה שהתאמן בהן מנעוריו.

עם התחלת העבודה בבנין תחנת הכח בנהרים עבר שמה ועזר בשמירה ובהחזקת יחסי שכנות עם ערביי הסביבה. היה חדור אהבה עמוקה לטבע הארץ.

כשפרצו מהומות תרפ"ט חש לקריאת ההגנה ירושלימה, עמד על המשמר במשק הפועלות בצפון תלאביב (אז במקום בודד מחוץ לעיר). משם חש יחד עם יעקב אברמסון לארגן את ההגנה על הנקודה המבודדת והקטנה חולדה. ואם כי הדרך היתה בחזקת סכנה, היות והערבים כיתרו את כל הנקודה, הצליחו לעקוף ולהגיע ברכיבה על סוס לחולדה. עמד בגבורה בראש 23 המגינים מול אלפי פורעים. פקד על חבריו להסוג בזחילה אל הבנין והוא נשאר אחרון לחפות עליהם בנשקו. כשקם ללכת אחריהם בקפיצה נפגע בכדור אויב ונפל ביום כ"ט אב תרפ"ט. ימים אחדים אי אפשר היה לגשת אל הגופה ולהביאה לקבר ישראל, והיות והאנגלים לא רצו לתת שמירה. ואחרי שהערבים שרפו את הגורן ואת הבית - נשרפה גם גופתו, ונמצאה שרופה וחרוכה. נקבר בחולדה הישנה ושם הוקמה מצבת גבורי חולדה (ע"י הפסלת בתיה לישנסקי).

לזכרו וזכר אחותו שרה , הקדיש אחיו ברוך ספר אגדות מקוריות על צמחי ארץ-ישראל בשם "צמחיאל". לזכרו הוקדשה חוברת, שיצאה ב-1930 על-ידי קבוצת סטודנטים "אבוקה" באמריקה, ובפואמה "אפרים

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1821). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1821