Volume 4

Page 1826

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בסוף 1941 את העבודה במשק ובהדרכה, עבר לתלאביב ונכנס לעבודה במערכת "דבר". ערך זמן מה (תש"ב-תש"ג) את העתון היומי המנוקד "הגה". בתש"ג חידש את הוצאת "קונטרס" בטאון מפא"י וערך אותו עד תש"ה. בשנים האחרונות פרסם מאמרים ב"דבר", "קונטרס'', "מלחמתנו'', "בטרם'', "מולד", "הפועל הצעיר", ועוד וכן מחקר על עתיד התפוצות בשנתון הקהק"ל "קמה" לשנת תש"ח.

ביבליוגרפיה: "דבר", "השומר הצעיר", "טאג" (ניו-יורק), "פארווערטס" (ניו-יורק), "וואכנשריפט" (ורשה), "טריבונע" (ורשה) ועוד.

בנו: יהונתן.

אחיו ישראל ואחותו טובה הושמדו בימי הנאצים בפולניה.

מאיר גרבובסקי

נולד בריבניצה, פלך פודוליה, אוקראינה, טבת תרס"ה (ינואר 1905), לאביו ישעיהו (בר-אורין משכיל, סוחר תבואות) ולאמו בת-שבע בת מנשה ניסנבוים. (נולדה בכפר). עד גיל 10למד בחדרים ואח"כ למד באופן פרטי, שש מחלקות גימנסיה ועמד לבחינות

בפני ועדה מיוחדת מטעם המיניסטריון להשכלה אקסטרן. (לא נתקבל כתלמיד מן המנין בגלל ה"נומרוס קלאוזוס" שהגביל את קבלת היהודים באחוזים מעטים), ורק אחרי מהפכת פברואר 1917 וביטול ההגבלות על היהודים ברוסיה, נכנס לגמנסיה בייקטרינוסלב. השתתף בפעילות ציונית כראש "החלוץ" לאוקראינה וחבר המרכז של "צעירי ציון". הפסיק את לימודיו כשהמשפחה עברה לגור בסביבות זנאמנקה. והנה פרצו הפרעות באוקראינה. המשפחה ברחה לאלכסנדריה שבפלך חרסון ובדרך נהרג האב בידי פורעים ביום י"ד תשרי (א'דחוה"מ סוכות) תר"פ, ורק אחרי חדשים, כשהתגבר השלטון הסוביטי, נמצאו שרידי גופו, הוכרו לפי בגדיו והובאו לקבר ישראל באלכסנדריה. ב-1921 גמר מאיר את הגימנסיה של גנסין בייקאטרינוסלב ואח"כ התחיל ללמוד שם באוניברסיטה היסטוריה ופי

לולוגיה, אך משנאסר ב-1922 בועידת צעירי ציון בקיוב נאסר עליו להמשיך את לימודיו באוניברסיטה. עבד ונשא בעול החזקת המשפחה המיותמת, נבחר לועד קהלת אלכסנדריה ולראש אגודת "צעירי ציון" במחתרת בעיר ההיא. ב-1924 נאסר שנית באשמת פעילות פוליטית אסורה (ציונות), והשלטון החליף לו את העונש בצו-גירוש לארץ-ישראל.

עלה לארץ ב-1925. עבד כפועל בנס ציונה ואח"כ בפרדסי "בחריה" בפתח תקוה. ב-1926 השתתף בועידת "החלוץ" העולמית במשלחת עם חיים ארלוזורוב (שנמנה בין חבריו הקרובים והאינטימיים ביותר), י. וילנצ'וק ושמואל שניאורסון . בשנות 1929/39 היה מזכיר מועצת פועלי פ"ת - בתקופת המלחמות לעבודה עברית, משמרות על פרדסים, אבטלה גדולה בין פועלי המושבות. ב-1939/40 ניהל את מחלקת המושבות של המרכז החקלאי, אך נשאר תושב פ"ת וחבר המועצה המקומית ואח"כ העיריה מ-1931 ואילך. וכן היה חבר הועד הלאומי מ-1930 ואילך.

ב-1928 נשא לאשה את צפורה בת מנדל לוחוביצקי מיקטרינוסלב.

ב-1933 נשלח מטעם ההסתדרות (מפא"י) לרומניה לנהל תעמולה לבחירות לקונגרס הציוני ה-18 שהתקיים בפרג ב-1933.

אחרי הקונגרס הזה נשלח מטעם ההסתדרות כשליח לגליציה המזרחית והמערבית בפעולה ב"החלוץ". ארגן את ועידת "החלוץ" ואיחד את כל התנועה החלוצית שם על כל פלגותיה.

ב-1940 התנדב ליחידה עברית של חיל רגלים בצבא הבריטי. שרת בגדוד הראשון בדרגת קורפורל, צורף עם הגדוד לבריגדה והשתתף בקרבות המכריעים בצפון איטליה ואח"כ בחילות המצב בארצות האויב. היה מזכיר ועד הבריגדה יחד עם החברים בן-אשר, רובין, טובין, מ. חדש מקבוצת כנרת ואחרים. השתתף בניהול פעולות הבריגדה לעזרה ולהצלה לשארית הפליטה ממחנות ברגן-בלזן וכו'. יצג את הבריגדה יחד עם ז. שפר (פיינשטיין) בכינוס הציוני הראשון שנערך בלונדון אחרי גמר המלחמה. השתתף בועידות ובכינוסים בבלגיה ובהולנד ובפעולות מועצת הבריגדה לארגון העפלת השרידים לארץ דרך בלגיה.

כששוחרר מהצבא בסוף 1946 נבחר להנהלת הועד הלאומי וניהל בה את המחלקה המוניציפלית ושרותי המדינה. וכן ארגן את הכנוס העולמי (עם גמר מלחמת העולם ב-1946) של החיילים היהודים שהשתתפו במלחמה נגד היטלר . הכינוס נפתח בפריס בהשתתפות צירים מצבאות החיילים היהודים: ארצות-הברית, בריטניה, בלגיה, הולנד, יוגוסלביה, פרטיזנים יהודים מפולין, צרפת, אוסטרליה, דרום-אפריקה, א"י והבריגדה היהודית. בכינוס זה השתתף דוד בן-גוריון.

ב-1947 השתתף במושב הועד הפועל הציוני בלונדון.

מ-1931 ואילך הנו חבר מרכז מפא"י, חבר מועצת ההסתדרות ומ-1947 ואילך חבר הועד הפועל של ההס

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1826). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1826