Volume 4

Page 1845

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שליד ראשון לציון אצל בתו אטיה מרגלית) ולאמו מלכה בת ר' שמאי קורלנד השו"ב דקאמינקה (לפי מגילת יוחסין שבידי בית אביו מוצאם ממשפחה ממגורשי ספרד, שבמשך הדורות נתגלגל ענף ממנה לרוסיה והתבולל באשכנזים).

למד בחדרים ומפי אבי אמו. השתלם בהשכלה כללית, הצטרף ל"צעירי ציון" והיה מזכיר האגודה המקומית, נסע לנאומי תעמולה בערים אחרות ופעל למען הקהק"ל.

ב-1913 בקר בארץ. נבחר לועידה הכל-אוקראינית של "צעירי ציון" שהתכנסה בקיוב.

ב-1920 עלה לארץ ועבד כפועל בנין בתל-אביב אצל "המשרד לעבודות צבוריות ובנין". יסד את קבוצת "אבניה" למפעלי בנין וכפעיל בחיי צבור הפועלים הוכנס לרשימת מועמדיהם לקונגרס הציוני ב-1921. השתתף בהגנת נוה שלום (יפו-ת"א) במהומות מאי 1921 ונפצע ביריות השוטרים הערבים.

ב1927 הביא לארץ את הזמר העולמי הרמן ידלובקר שנשאר והשתקע עד היום.

יחד עם משה הופנקו הביא את הכנר העולמי ישה חפץ, את החזן העולמי יוסף רוזנבלט ז"ל ובפעם הראשונה את החזן ליב גלנץ.

ב-1923 עבר לירושלים, השתתף בפעולות ועד בית העם ונתמנה לקופאי של האופרה העברית הראשונה מיסודו של מ. גולינקין.

ב-1924 יסד בירושלים את המשרד התיאטרוני הראשון, הידוע מאז בשם משרד תיאטרוני כהנא לעריכת הופעות של אמנים מקומיים ואורחים מהארץ ומחו"ל ולמכירת כרטיסים להופעות אמנותיות (הצגות, רסיטלים, וקונצרטים). ארגן בירושלים את ההצגות של כל הלהקות התיאטרוניות והאופרה בכל גלגוליה, עשרות הצגות לטובת מוסדות חסד ותרבות (בעבודת התנדבות, ללא תשלום בשבילו). הביא ארצה אמני

זמרה (י. גולנד, הרמן ידלובקר מברלין, רדומסקי מאמריקה, ועוד, ולהקת "הניגון" מברלין, שכמה מחבריה נשארו בארץ, וכן את חיים ויטוריו ויינברג בן ירושלים שהיה בשלבי עליה ב"סקאלה" שבמילאנו, חזנים ידועי שם (יוסלה רוזנבלאט, לייב גלאנץ, פנחסביץ מברלין, ועוד) וכן אמנים לא-יהודים מפורסמים. ארגן את הופעתה הירושלמית הראשונה של רקדנית-הבאלט רינה ניקובה. היה האדמיניסטרטור של החברה הירושלמית לנגינה ופעל רבות להחיאת המוסיקה העברית החילונית והדתית בארץ.

כשאסר המושל סיר רונלד סטורס ב-1925 את הצגת האופרה "היהודיה" בירושלים לבקשת ראשי הכנסיה הקתולית (דבר שבארצות קתוליות לא העיזו אפילו לבקש, בידעם מראש שלא ייענו), נתקבלה עצת כהנא לשנות את שם האופרה ל"רחל" ולשנות קצת את תפאורתה, וכך בטל האיסור על הצגתה.

במלחמת-עולם ב' התקשר עם משרד "אנזה", שסיפק שעשועים לאנשי הצבא הבריטי, וארגן הופעות אמנים עברים למתנדבים הארצישראליים במחנותיהם בארץ ובארצות השכנות.

גם בימי המצור וההפגזות בירושלים לא הפסיק את פעולתו וארגן הופעות אמנותיות לקהל ולאנשי ההגנה ואח"כ לחיילי ישראל.

ב-25 שנות פעולת משרדו ערך כ-3000 הופעות.

ב-1932 נשא לאשה את מתוקה בת ר' יחזקאל לובוצקי , מווירבאלן שבליטא.

בתו: מלכה.

סעדיה ראובן גולדברג (איסאי לזרביץ)

נולד בהורקי, פלך מוהילוב, רוסיה, כ"ז בתמוז תרמ"ד (20.7.1884) לאביו אליעזר (ב"ר אפרים הלוי

גולדברג, מורה לעברית, חבר אגודת האלף המינסקאית, מצאצאי ר' ישעיה הורביץ - "השל"ה הקדוש") ולאמו שיינה בת שלמה .

את חנוכו המסורתי קבל בחדר ובישיבות: לאדי וליובאביץ. התכונן כאכסטרן לבחינות ונתקבל לכתה

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1845). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1845