Volume 4

Page 1855

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אביעזר ילין , וכן כתב ב"הארץ", "על המשמר'', "פלשטין-פוסט'', "לאחדות העבודה". באחרונה הרבה לכתוב וביחוד בשטח הצבאי ב"במחנה", "מערכות" ובעלוני "פלמ"ח".

צאצאיו: נורית, יפתח .

ד"ר שמריהו לוין

נולד בשנת תרכ"ז (1867), בסיביסלוץ, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), לאביו שמואל חיים (סוחר עצים, בר אוריין, "מתנגד") ולאמו אלקה בת מנחם מנדל אסטרחן (אמו השתייכה ל"חסידים").

קבל חנוך מסורתי בחדר. מאחר שהצטיין בחריפותו, שלחו אביו לישיבה. קבל סמיכות לרבנות. אך "הציץ ונפגע" וחשק בלמודי חול. נכנס לבית הספר הריאלי שבמינסק והמשיך באוניברסיטאות קניגסברג וברלין, בה קבל את התואר ד"ר לפילוסופיה.

בעבודה ציונית ברוח "חבת ציון" היה פעיל עוד מנעוריו במינסק ובבוברויסק (רוסיה). בימי לימודיו בגרמניה היה ממיסדי אגודת הסטודנטים הציוניים בברלין (1893) יחד עם מוצקין, יעקובסון, נ. סירקין, ה. לוה ולוריא . כבר בעבודה זו צץ ונתגלה כשרונו כנואם, אולם לפני שהקדיש את כשרונו זה כולו לציונות, השתמש בו באיצטלה הרבנית.

בשנת 1896 הוזמן להיות רב העדה בגרודנה (רב "מטעם", אשר תפקידו היה להטיף בשבתות ובחגים ולא להורות בדיני היתר ואיסור). משנת 1898 שמש בתפקיד זה ביקטרינוסלב עד 1904. משם עבר לוילנה. כמובן שאת הטפותיו, אשר המונים היו באים להאזין להם עקב רמתם האמנותית ואופים העממי, ניצל במלוא הלהט לתעמולה הציונית. עד 1906 היה מטיף בביהכ"נ "טהרת הקודש" בוילנה.

בקונגרסים הציוניים היה עם הציונים המעשיים נגד ד"ר הרצל, ויהד עם.זה היה מעריץ גדול ונלהב שלו. השפעה עצומה השפיעה עליו תורתו של אחד העם (הציונות הרוחנית). מראשי הציונות הרוסית וממתנגדי תכנית אוגנדה החריפים.

באותן השנים היה ממנהלי "הלשכה המרכזית" של ההסתדרות הציונית ברוסיה.

נשא לאשה את הלנה בת ברוך קונהיים.

בשנת 1906 נבחר מטעם הרשימה הלאומית מוילנה כציר ל"דומה" הרוסית (הפרלמנט הרוסי הראשון שחוקק בעקבות מהפכת 1905). כאן ניתנה לו ההזדמנות להלחם לזכויות היהודים ברוסיה. אך לא לאורך ימים כי ה"דומה" פוזרה, ואז הוא היה בין הצירים שהתאספו בעיר הגבול הגרמנית ויבורג וקראו למרוד במשטר היחיד הצאריסטי וחתם על הכרוז הידוע בשם "כרוז ויבורג" שקרא למרד.

מעתה התיישב בגרמניה. פעל בחברת "עזרההילפספריין" (חברה פילנטרופית) בברלין. התמסר במיוחד לענין הטכניון העברי בחיפה שהיה מיוזמיו. יחד עם אחד העם הצליח לרתום את יורשי משפחת ויסוצקי לטובת המוסד. בראשונה לא תפש את חשיבות הבעייה הלשונית, אך בהשפעתו של אחד העם עבר גם הוא לצד הלוחמים ללשון העברית כלשון ההוראה (נגד התביעה של בעלי הכסף מבין יהודי גרמניה ובלחץ השלטונות הגרמניים, ללשון ההוראה הגרמנית) וניהל את המלחמה בהצלחה. ביקר בארצות הברית ורכש את המיליונר יעקב שיף ופרופ' ש. שכטר לתכנית ולתמיכה כספית ולקוראטוריון. היה חבר הקוראטוריון מטעם ההנהלה הציונית והפעיל ביותר בארגונו.

ב-1911 נבחר להנהלה הציונית העולמית בקונגרס הציוני העשירי, לאחר שניצח הכיוון שלו, הציונות המעשית את הציונות המדינית אשר נורדוי היה דברה הראשי מאז מות הרצל .

בימי מלחמת העולם הראשונה נשאר בארצות הברית ופתח שם וגם בקנדה בתעמולה ציונית רבת ההשפעה ורכש למפעל הציוני כמה מגדולי ועשירי היהודים. שם השתתף בעריכת "התורן" השבועי ביחד עם י. ד. ברקוביץ.

ב-1919 ראש מחלקה בהנהלה הציונית בלונדון. בשנת 1920 השתתף בועידת לונדון ונבחר שם לחבר הועד הפועל הציוני והועמד בראש התעמולה לקרן היסוד. פעיל בעיקר בשטח התעמולה ונוסע בראש משלחות לארה"ב, קנדה, אפריקה הדרומית. אין כמעט ארץ בעולם ובו ישוב יהודים, אשר לא ביקר. משך את לב כל גלויות ישראל באורח דיבורו העממי-דרשני. הומור יהודי גיטואי מעורב בתרבות אירופית מודרנית, בדיחה חריפה עם השתפכות הלב, שני אלה בממוזג קסמו לשומעיו. ידע גם למשוך את לב היחידים העשירים, אשר דברי הגיון ציוניים לא השפיעו עליהם. תשובותיו המפתיעות והשנונות פרקו לא פעם את יריביו הקמצנים מנשקם.

בהשפעתו של ביאליק נרתם גם לעבודה למען הוצאת הספרים "דביר" וסייע להקמתו.

עלה לארץ בשנת 1924 על מנת להשתקע (לאחר שביקר בה הרבה פעמים לפני כן). הקים לו בית

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1855). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1855