וחלוקתם, "מושב זקנים גלמודים", "מטבח עם", גמ"ח של עזרת נשים ביפו על שם הרבנית דבורה אהרונסון. צאצאיה: יהודה (מזכיר ההתאחדות הארצית של בעלי הבתים בארץ-ישראל), חיים - חיד"א (מוסמך למשפטים, רשם בבית הדין העליון של צ. ה. ל.), מרים אשת עו"ד מרדכי חימוביץ (נצר למשפחת מלבים ומהרש"ק. היא מורה לנגינה).
חיים אהרן מלץ
נולד בצ'יסנה (מחוז סנוק, גליציה), בצום גדליהו תרנ"ז (1896 .10 .15), לאביו בנימין (סוחר אמיד, יו"ר המועצה של העיירה הרבה שנים, למרות רוב הגויים בה, בן למשפחתו של הציוני הותיק דוד מלץ ), ולאמו שיינה למשפחת שפירא (בת דודה לזכריה שפירא , מותיקי הישוב. ראה כרך ב', עמוד 913).
קבל חינוך מסורתי בחדר, נשלח לישיבות בהונגריה, הוסמך לרבנות על ידי רבנים ידועי שם בוינה.
בימי מלחמת העולם הראשונה ישבו הוריו בפראג. שם למד לימודים כלליים. למד באופן פרטי, נבחן כאכסטרן. המשיך ב"אקדמיה למסחר בינלאומי" בפראג. עבר עם המשפחה לעיירה הסלובקית מהלובצי ושם החל בעבודתו הצבורית. ציוני מנעוריו, חדור אהבת התורה, התמסר לארגון הנוער הדתי. בסלובקיה היתה עוד אז יד האדוקים מתנגדי הציונות על העליונה, אך הוא הלהיב את הנוער ומשך אותו לתנועת "תורה ועבודה". רבים מחניכיו נמצאים כיום בארץ.
אחר מלחמת העולם עבר עם משפחתו ללבוב (גליציה), עסק במסחר ותעשיה והמשיך בפעילותו בתנועת "תורה ועבודה".
בשנת 1923 נשא לאשה את עדינה בת שרגא פייביש לויפר (סוחר. בר-אורין. מחסידי צ'ורטקוב).
עלה ארצה בשנת 1925. הגיע לחיפה. החל בעבודה שחורה, בייבוש בצות בכפר חסידים.
הוזמן לנהל את לשכת העבודה של "הפועל המזרחי" בחיפה בשנת 1927, יצא בשליחות התנועה לחוץ לארץ.
היה ציר ועידת "המזרחי" בדנציג. נסע בשליחות הקהק"ל עם הרב מאיר ברלין (בר-אילן) לרומניה. ובשליחות "הפועל המזרחי" עם הרב ישעיהו שפירא לפולין.
לאחר שובו עבר לירושלים כחבר הועד הפועל של "הפועל המזרחי". שימש שנתים בתפקיד זה.
בשנת 1930 חזר לחיפה והוזמן להיות מנהל חברת "אחוזה" על שם הרברט סמואל (כיום, אחוזת שמואל).
החברה היתה במצב ירוד מאוד ונראה היה שאין סיכויים להתפתחות הנקודה הרחוקה מהעיר. במצב זה עיבד הצעה שפורסמה בדפוס כחוברת: "הצעה להבראת המצב באחוזה סיר הרברט סמואל, אגודה הדדית בע"מ" (חיפה, 1931)".
לאחר דיונים ממושכים נתקבלה ההצעה ובהתאם לה הוקם בשנת 1934 בנק "האחוזה" בהנהלתו.
כל השנים היה מוכתר ויו"ר השכונה. בועד השכונה היו פעילים אתו ידידו הישיש ד"ר תיאודור זלוציסט. בפיקוחו הוקם בית הספר ב"אחוזה" וביזמתו ובעמלו המסור נבנה בית הכנסת "אליהו הנביא" שהוא פאר השכונה. הוא היה נשיאו כל עת שבתו שם.
בשנת 1938 הופיע חוק ממשלתי שתבע הון יסודי גדול מזה שהיה בידי החברה. זה אילץ אותו למזג את הבנק עם הבנק הבלגי. מעתה היה מנהל הבנק המשותף. בשנת 1940 בא משבר חמור והבנק פורק. אך ה"אחוזה" כבר היתה מבוססת למדי ולא בולע לה.
הוא עבר לירושלים ונכנס לעבוד בממשלה במשרד האכוסטרופוס הכללי.
נפטר באופן פתאומי בחיפה, בכ"ז כסלו תש"ד (12.1943 .24), באותו יום בו נפטר ידידו הד"ר תיאודור זלוציסטי. בנו: יעקב (בוגר בית הספר הריאלי בחיפה. למד שנה באוניברסיטה העברית. גמר את בית הספר הממשלתי למשפטים. הוסמך בתואר עו"ד. עבד במשרדו של ד"ר פ. רוזנבליט . נכנס לשרות המשטרה. היום קצין תביעות במטה הראשי של משטרת ישראל).
משה לובטקין
נולד בבריסק דליטה, בשנת תר"ן (1890 .9 .1), לאביו זלמן מרדכי (יהודי אמיד. בעל בית חרושת. איש תורה ומשכיל. י. ח. ברנר מזכיר אותו במכתבו לש. ביחובסקי , כאחד משני קוראי ה"מעורר" בבריסק), ולאמו רחל לבית פדבה (אחותה חנה - היא אשתו של פישל סלומון , ממייסדי יסוד המעלה, מעלית הבילויים, ראה את הערך שלו בכרך זה). אחיו הבכור היה מפעילי הציונית בשדליץ (פולין), אחיו הצעיר, יצחק סנדר (כיום, ברוסיה - מנהל מחלקת הכלכלה המרכזית). תלמיד הקורסים הפדגוגיים בגרודנה, אך לא סיים אותם "מטעמי מצפון", כי נוכח שלא יצלח כמורה. דודו, זאב וולף רבינוביץ, כתב ספר רב הכמות והאיכות: "שערי תורת ארץ ישראל", פירוש על הירושלמי. בשנת ת"ש הוציא משה את הספר לאור בירושלים.