Volume 4

Page 1896

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עלה ערכו מאד בקהל וגדל במדה עצומה הביקוש לתוי חיבוריו ולתקליטיו. גם תנאי עבודתו נשתנו לטובה וניתנו לו שבתות פנויות לתפילות-אורח במקומות אחרים והיו משלמים לו אלף דולר בעד תפילת שבת ו-1500 בעד ערב של קונצרט, וכדי להשיגו להופעה כזו היה צורך לחכות לתור, ובכל מקום בואו היה מתקבל בכבוד רב על-ידי אנשי שם והמוני העם כאחד. ואכן היה זקוק להכנסה גדולה לא רק לתמיכה במוסדות ובנצרכים, אלא גם לכסות את הפסדיו ולפ

רוע את חובותיו שנסתבך בהם כשנענה להצעות ידידים ונעשה למו"ל של עתון חרדי "די ליכט".

חיבר למעלה מ-400 קומפוזיציות המצטיינות ברגש יהודי חם ובדביקות, ואף השכיל לשלב ולתאם ביצירותיו פרקים נבחרים מהמוסיקה הקלאסית האירופית. בהקדמה לחיבוריו הוא כותב: "מגמתי בחיבורי היתה למלאות צרכי הש"ץ, ולהוכיח לעולם הנגינה בכלל, שהחזנות היהודית האמיתית יש באפשרותה להפיק רצון אפילו את החוש המזוקק של הזמן ההווה".

כמה מיצירותיו שיצר באמריקה פרסם בקובץ "שבעת אופני הקודש", והן ועוד הרבה יצירות אחרות הונצחו גם בתקליטים, הנודעים עד היום בבל תפוצות ישראל.

תוך הופעותיו בניו-יורק וסיבוכיו ביתר ערי אמריקה נשא את נפשו לציון, ומנוי וגמור היה אתו, שלאחר השתחררו מחובותיו יחסוך לו עוד סכום מתאים וישתקע כאזרח חפשי בארץ-ישראל. כמה ימים לפני שהפליג ארצה, בהיותו נפעם ונרעש, נפגע בניויורק בתאונת דרכים בהתנגשות עם אוטו, וניצל בנס. לפי פקודת הרופאים היה צריך לדחות את הנסיעה ודחה.

באביב תרצ"ג בא ארצה עם רעיתו ובנו הזמר הנרי למיבצע כפול. ביזמת האימפרסריו הירושלמי ש. כהנא ערך את סדר ליל פסח באולם התערוכה הישנה בתלאביב (ליד דרך פתח תקוה) בלווי מקהלת החזן ש. ז. ריבלין מירושלים, וסיבוב תפילות וקונצרטים לזמרה דתית בערים ובמושבות ; ולהזמנת החברה היהודית האמריקאית לסרטים "קול אור" קיבל עליו לשיר

שירי קודש קשורים למקומות קדושים במקומותיהם המתאימים - בשביל הסרט "ארץ-ישראל בשירה". הופעותיו בארץ היו שורה ארוכה של תפארת וכיבוש לבבות (כששר במסיבה שנערכה מטעם אגודת חובבי החזנות והשירה העברית לכבודו באהל שם בת"א את "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון" בקומפוזיציה שלו, התרגש ח. נ. ביאליק עד כדי כך, שהציע לעשותה להימנון לאומי). בשביל הסרט שר "ומפני חטאינו" ליד הכותל המערבי, "קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה" ליד קבר רחל, "אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה" ליד מערת המכפלה, "מה לך הים כי תנוס, הירח תסוב לאחור" בשוטו בסירה על הירדן ליד יריחו בלוית הצלם בן-דב מירושלים-וכל זה ביום אחד, כ"ד סיון תרצ"ג. אחרי התרחצו בים המלח והתקלחו במים מתוקים לפנות ערב התעלף, ומיד הוטב לו וחזר עם רעיתו ובנו ובני-לויתו ירושלימה. בלילה שוב הורע לו ובשעה 2 אחר חצות, אור ליום כ"ה סיון תרצ"ג, מת לפתע, וממחרת האבל הכללי בקבורת הד"ר חיים ארלוזורוב הי"ד נזדעזע כל הישוב וכל העולם היהודי מבשורת אבל חדשה על מות יוס'לה רוזנבלאט, "נעים זמירות ישראל".

צאצאיו: הרב ד"ר שמואל (פרופסור לשפות שמיות באוניברסיטה בבאלטימור ועסקן במזרחי), הנרי (זמר באריטון נודע, השתתף עם אביו בדואטים בסרט הנ"ל), ליאון (אימפרסריו ומנג'ר ידוע בברודוויי שבניו יורק), רפאל (עו"ד), מרכוס (סוחר), נטי, סילביה, גיטה .

משה אליעזר בן-ענת (בריינהנדלר)

נולד בבריסק-דליטא (פולין), ט"ו חשון תרס"ג (15.10.1902), לאביו יהודה (סוחר, ממשפחת למדנים) ולאמו צפורה בת הרב נפתלי גולדפארב (אב"ד ברבנות של קהלת בריסק).

למד בחדר, חדר מתוקן, בי"ס תיכוני ושנתים משפטים בוארשה. ממיסדי הסתדרות הנוער "הרצליה" בפולין, חבר צ.ס. ואח"כ פועלי ציון-צ.ס. וחבר

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1896). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1896