Volume 4

Page 1900

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנים ת"ש-תש"ב בקר מטעט מרכז התרבות של "הפועל המזרחי" בסניפים ובקיבוצים של "הפועל המזרחי" והרצה על נושאים היסטוריים שונים. בשנת תש"ג התגייס כנוטר במחנה המעפילים בעתלית. בימי מלחמת השחרור מלא שרותים שונים בשטחי ההתגוננות הפסיבית.

כל משפחתו הושמדה באירופה, נותר רק אחיו צבי (עו"ד, כעת בהודו. יו"ר ההסתדרות הציונית בבומביי, פעל למען העברת אלפי פליטים דרך הודו לישראל. ציר הקונגרס בבזל, 1947, חבר הועד הפועל הציוני, נציג הכבוד של הסוכנות היהודית וממשלת ישראל בהודו).

בעבודה עתונאית-ספרותית החל בשנת תרפ"ז במאמרים בשבועון החרדי בוילנה "דאס ווארט". אח"כ השתתף בעתון היומי הורשאי "דאס אידישע טאגעבלאט" ובעתונות היהודית-הגרמנית בוויסבדן.

נושא מאמריו היו בעיקר תולדות אישים מעולם הרבנות ותולדות קהילות. ביהוד התמחה בדבר אחרון זה. אסף חומר עצום לתולדות קהלות שונות בגרמניה ובמזרח אירופה.

עם הופעת "הצופה" נמנה על סופריו הקבועים ופרסם בו כמאתים מאמרים ורשימות מחקר. כמו כן פרסם מאמרים ב"ההד", "היסוד", "שערים", "העתיד".

בכתב יד נמצאים אצלו, ספר שלם בכמה חלקים "תולדות ישיבות ליטה", "קהילות ואישים באירופה", "לתולדות החינוך התורני בארץ".

באוצר החומר הנמצא ברשותו ובידיעותיו הרבות בשטחים אלה משתמשים מחברים רבים ואירגונים המטפלים במונוגרפיות על תולדות קהילות, אישים ומוסדות. הוא חיבר מערכת "פנקס לומז'ה" (העורך יום טוב לוינסקי) , משתתף בקובץ "הערים ואמהות בישראל" (העורך הרב י. ל. מיימון ), מרכז ומסדר מונוגרפיות על קהילות מיר, קלצק ועוד כמה קהילות שבליטה הפולנית.

מכין בכתב יד עבודה מקיפה על כל קהלות ישראל באירופה בצורה אינצקלופדית, כל קהלה בערך מיוחד

(דבר בעתו - עם חורבן קבוצי ישראל בארצות אירופה).

רפאל קלצקין

נולד בוולוקוביסק, פלך גרודנו, י' טבת תרס"ח (1908) לאביו אלכסנדר ולאמו חיה לבית חן-טוב. למד בחדרים. בילדותו אהב להשתעשע, לשחק משחקי ילדים ולחקות את הגדולים. אמו אשר נטעה בלבו את האהבה לאמנות, לריקוד, לספרות, לתיאטרון היתה קוראת לפניו בעודנו ילד, מתוך הספרות הרוסית והכללית.

ב-1914 נשלח לא"י עם אחיו הגדול, ללמוד בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. נאלץ היה באותה שנה לחזור הביתה, אחרי שפרצה מלחמת העולם הראשונה.

ב-1920 חזר לארץ והמשיך את לימודיו בגימנסיה הרצליה בתל-אביב. אח"כ עבד בכביש טבריה-צמח (1922-23), עבד בבית-דפוס, בבנינים עד שהגיע להיות פועל מאפיה במקוה ישראל.

שיחק בלהקות חובבים ובתפקיד "מוליאר" עורר תשומת לב. שיחק ב"התיאטרון העברי" בהנהלת דוד דוידוב (ראה כרך ג', עמוד 1199) שהורה לו את האיפור הראשון. בתיאטרון הסאטירי "קומקום" מיסודו של אביגדור המאירי (ראה כרך ג', עמוד 1260), בתא"י (תיאטרון א"י) בהנהלת מנחם גנסין (ראה כרך ב', עמוד 685) ששתל בלבו את האהבה לעבודה מסודרת, להתעמקות, לרצינות ונתן לו תעודת שחקן עברי וב"תיאטרון אמנותי" בהנהלת י. מ. דניאל.

בשנת 1928 נתקבל כחבר קבוע ב"הבימה". תפקידו הראשון היה שמעון אלי החייט ב"האוצר" לשלום עליכם וכן נמנים בין התפקידים החביבים עליו ביותר: פאביאן ב"הלילה ה-12" לשכספיר ; קורניל

ב"האם" לצ'אפק ; קראפ ב"עמודי החברה" לאיבסן ; המורה שפינדה ב"בגרות" לפודור ; הבן ג'ורג' ב"אבות ובנים"; בנימין התרבותניק ב"בערבות הנגב" ליגאל מוסינזון ; שתי האורג (פיראמוס) ב"חלום ליל קיץ" לשכספיר.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1900). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1900