Volume 4

Page 1901

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

"בן הזקונים במשפחת "הבימה". שחקן קומי ובעל הומור. בין תפקידי האופי הרבים והמצוינים שלו יש דמויות ופרצופים אשר לא ימחו מלב הצופה בתיאטרון : דמות בימבו ב"כוכב השחר".

מופיע גם כקריין אמנותי.

חיבר פזמונים וכותב רשימות בכתבי-עת ובעתונים ובקורת על סרטים בירחון "במה".

ב-1934 נשא לאשה את הדסה בת מרדכי ינובסקי,

ב-1937 התנדב לעבודה בבנין "גדר טיגרט" להגנת גבול הצפון של ארצנו.

חיים סלעם (קמנצקי)

נולד בסקווירה, פלך קיוב (אוקראינה), ו' טבת תרמ"ז (סוף 1886), לאביו יצחק (עסקן לטובת הישוב הישן בארץ, מחסידי בויאן, ממשפחת הרב הרשיל פיסקעוואטער מברדיצ'ב) ולאמו הינדה בת אברהם פולונסקי.

למד בחדרים, בישיבה ובבית המדרש. הציץ בעתו

נים ובספרי השכלה והתקרב לציונות ולסוציאליזם. בן 16 החל לעבוד כמחסנאי ומנהל חשבונות בטחנת האחוזה שבכפר סמוך ומפעם לפעם עסק גם בגידולים חקלאיים שונים. המשיך ללכת במסלול המסורתי של המשפחה. בן 16 הכניסוהו הוריו לברית האירוסין ובן 20 נשא לאשה את בת-שבע בת משה סגל , למדן וחסיד ידוע.

בהיותו כבר אב החליט לבסס את עתידו בארץישראל. ב-1913 נסע לארגנטינה, לעבוד ולחסוך שם כסף לצרכי התנחלות בארץ-ישראל. כסף רב לא חסך שם, אך כח המשיכה של הארץ לא נתנו להתמהמה, ובט"ו בשבט תרע"ד כבר עלה מארגנטינה אל הארץ. בדרך אל הגליל עבד יום אחד עבודת-אורח בקבוצת מרחביה ואחרי נדודים ברגל, בלוית חברים מחפשי מזל של יום עבודה, נשאר בקבוצת כנרת והחל לעבוד בסיקול אדמה, ביחד עם א. ד. גורדון ואחרים, וביום הראשון לעבודה כבר נפגע בעקיצת עקרב. אח"כ עבד בחרישה ביחד עם יצחק טבנקין ואחרים ובחודש

השלישי כבר מסרו לו למרעה עדר בן 60 פרות ועגלים.

מתוך רצון להתנחל ולהביא את המשפחה עבר לעבודת הכשרה בחות יק"א בביתניה. והנה פרצה מלחמת עולם א' והוטל עליו לעבוד בכבישים הממשלתיים, בסביבה ואחרי התאזרחותו גויס לגדוד עבודה ("עמליה") ועסק בכריתת עצים להסקת הקטרים ברכבת הצבאית. בתקופת ההחלמה אחרי ניתוח קשה עבד כמרכז חשבונות במרכז החקלאי של פועלי הגליל בכנרת, יחד עם הרצפלד, סירקין, הילמן, נתן גולדברג וצפרוני המנוח. משהבריא, עבד אצל אכרי המושבה כנרת בעבודות בנין, סיוד ותיקון גגות ואח"כ בגידול ירקות על אדמת הקה"ק בכנרת, בתשלום מעשר מההכנסה, ואת פרנסת עצמו השלים מעקירת "רובדים" (שרשי עצים מאדמת השדות) ומכירתם להסקה ענף פרנסה בימים ההם.

אחרי המלחמה עבר לרחובות, התמחה בעבודה בעצי פרי, שמר בכרמים ועבד בפרדס טולקובסקי ואח"כ בכרמי אגודת נטעים בזמירה ובהרכבה. מקודם היה בלתי-מפלגתי ובהוסד ב-1919 מפלגת "אחדות העבודה" הצטרף אליה ובשעות הפנאי מעבודתו השכירה עסק באירגון סניפי המפלגה בנקודות שבסביבת רחובות ופעל בהתנדבות כמזכיר הועד הפועל ברחובות ומפיץ ה"קונטרס". ב-1920 ארגן שיעורים לגידול דבורים במקוה ישראל והמשיך לעבוד שם במכוורת. אח"כ הצטרף לקבוצה לחקלאות זעירה בעג'מי שביפו (ירקות, פרות ועופות). נבחר למועצת קופת-חולים של המפלגה ונשלח לרכז הפצת מניות-הלואה לקרן המפלגה להוצאת ספרים, ואח"כ הועבר לנהל מטבח ואספקה לכ-600 עובדים בכביש טבריה-צמח. אחרי הוסד ההסתדרות הכללית נבחר ב-1921 לרכז עניני קופ"ח המרכזית בראשיתה, ובהוסד "גדוד העבודה" הצטרף אליו, עיבד גן ירקות במגדל וחינך כמה בחורות בעבודה זו. עלה ב-1922 עם הגדוד לעין-חרוד וניהל את ההספקה המרכזית לכל פלוגות הגדוד. באותה שנה הגיעה מחו"ל משפחתו וחלק ממשפחת אשתו ועלו ירושלימה, ואז הועבר שמה גם הוא וניהל את ההספקה בפלוגה הירושלמית של הגדוד. זמן מה ניהל את מחסן "סולל בונה" בעבודות בנין שכונת בית הכרם, אח"כ פתח וניהל בעבודה עצמית את "מלון קמנצקי" בירושלים, ועל סמך זה קיבל רשיון עליה בשביל הוריו ואחותו עם ילדיה וכשהגיעו ארצה מסר להם את המלון והתפרנסו בו, והוא נכנס ב-1924 לנהל את מטבח הפועלים, שהיה במצב כספי קשה, כמו סועדיו, ואח"כ עבד עד 1927 בארגון חלוקת חלב והפצת תוצרת חקלאית של המשקים העברים מסביבת ירושלים. באותן השנים היה חבר המועצה של אחדות העבודה וגזבר הסניף.

משנטלו אנשי המשקים לידיהם את המחלבה וניהולה (שלב בהתיסדות "תנובה") ב-1927, והעבודה הוצאה מידיו, עבר לתל-אביב, רכש בית ורפת, פיתח משק פרות ועופות וגידל חציר על אדמה ערבית חכורה

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1901). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1901