Volume 4

Page 1918

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הועד הפועל הציוני; חבר הועדה המרכזת של הועד הפועל של ההסתדרות; יו"ר קרן חוסר עבודה ; יו"ר מרכז האגודה למען ה"אהל" ; חבר המפקדה של ההגנה בתל-אביב ובשנת 1948 חבר המפקדה הארצית של ההגנה.

היה ציר הקונגרסים הציוניים: בציריך (1937) ובבזל (1946).

שליח ההסתדרות לאינטרנציונל המקצועי בפרג (1947).

בשנת 1940 נעצר ע"י השלטונות הבריטיים ונשלח למחנה הסגר ב"מזרע" (ע"י עכו) באשמת ארגון הפגנות הרחוב בתל-אביב, נגד חוק הקרקעות והספר הלבן.

כתב מאמרים רבים בשאלות כלכלה ותנועת הפועלים הא"ית וכן מחקרים סטטיסטיים מיוחדים, שתורגמו גם לאידיש ולשפות לועזיות.

הוציא קובצים: "המצב הכלכלי בארץ- ישראל" (יחד עם ו. פרויס): "התעשיה בא"י".

עורך הקובצים של מפא"י: "הפועל בחרושת" ו"מידות קליטה" ועוד. כיום, ציר ישראל בברית המועצות (מוסקבה).

בתו: יעל .

פנחס (פליכס) רוזן (רוזנבליט)

נולד בברלין, (גרמניה) בשנת תרמ"ז (1.5.1887), לאביו שלום (סוחר) ולאמו פני בת מיכאל פולפלמכר (נפטרה בתל-אביב). ו' אלול תש"ט (31.8.49), ממשפחת הפרופ' הרמן סינטור (רופא נודע בברלין). בני משפחתה היו ידועים כתלמידי-חכמים, בראשית המאה ה-19 ביהדות הגרמנית.

נתחנך בבית הוריו ברוח המסורת היהודית, למד בבתי ספר גרמניים ובאוניברסיטאות פרייבורג וברלין ובשנת 1908 הוסמך למשפטים.

מנעוריו הצטרף לתנועה הציונית, בהמשך לדבקות בית אביו במסורת האומה ובתקוות עתידה. עם כניסתו לאוניברסיטה הצטרף לברית הסטודנטים הציונים

ק. י. פ. ונבחר לאחד מראשיה. השתתף כסדרן בקונגרס הציוני השביעי (קונגרס אוגנדה) ונטה בלהט נעורים "לציוני ציון". ב-1911 היה ממיסדי תנועת הנוער הציונית "תכלת לבן", ואח"כ ממנהיגיה ועורך בטאונה.

נשא לאשה את הדסה בת מרדכי פרלמן . (נפטרה בתל-אביב, כ"ב אלול תש"ה - 31.8.45).

עסק במקצועו כשופט ואח"כ כעורך דין, אך הוסיף להקדיש הרבה מזמנו וממרצו לפעילות ציונית. שרת בצבא הגרמני במלחמת-העולם הראשונה והגיע לדרגת קצין. שרת זמן מה בשטח הכבוש ברוסיה ובא במגע עם היהודים המקומיים שהשתתף עמהם בפעילות ציונית. אחרי המלחמה חזר לעבודתו האזרחית ולפעולתו הציונית. ב-1918 נתמנה למזכיר הכבוד של הועד למען ארץ-ישראל בגרמניה (ועד כללי לתמיכת אהדה בציונות). נבחר למזכיר ואח"כ ליו"ר ההסתדרות הציונית בגרמניה. השתתף בקונגרסים ציוניים ובועד הפועל הציוני. ובשנות 1931/26 היה חבר ההנהלה הציונית בלונדון ומנהל מחלקת הארגון שלה.

אחרי ביקורו בארץ בשנות 1923/25, היה נאמן ההנהלה הציונית אצל "סולל בונה" (1924/25). עלה להשתקע ב-1931, עמד בבחינת עורכי דין זרים ומ1932 שותף עם הפירמה - עורכי הדין ד"ר זמורה, רוזנבליט, קרונגולד ובר-שירה. המשיך בפעילות הציונית בין עולי גרמניה ויתר החוגים בישוב. השתתף ביסוד התאחדות עולי גרמניה שנקראה אח"כ "עולי מרכז אירופה". פעל רבות לארגונה ובסוסה והיה חבר נשיאה במשך שנים רבות. נבחר לעו"ד של הקונגרס הציוני, ומ-1935 חבר מועצת עירית תלאביב. תרם הרבה משיקול דעתו ומגישתו היסודית לענינים בכל תפקידיו הצבוריים.

מבחינה פוליטית השתייך במשך שנים רבות לציונות הכללית והיה חבר המרכז של התאחדות הציונים הכלליים. ומשהפכה התאחדות עולי גרמניה למפלגה פוליטית בשם "עליה חדשה" עמד בראשה והמשיך ליצג בתביעות הציונות את המתינות לא לדחוק את הקץ בתביעת מדינה עברית עצמאית. משום שלפי

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1918). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1918