Volume 4

Page 1931

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מטעם המועצה המקומית, עד שהשלטון הנהיג סידור כללי בעניני הקרקעות ואז מסר את ספרי האחוזה למחלקת-הקרקעות הממשלתית בסדר למופת. היה פעיל בכל עניני הצבור וכן בועד המושבה ואח"כ במועצה

המקומית וב-16 שנותיו האחרונות עמד בראש בנק "הלואה וחסכון" המקומי.

בשנות כהונתו כנשיא המועצה המקומית (תרצ"בצ"ו) הגיע גל העליה הגדולה גם לראשון לציון וחל בה גידול עצום בנטיעה ובבניה, והודות לעזרה לעידוד שנתנה המועצה בהנהגתו נקלטו במושבה הרבה תושבים חדשים ומפעלי תעשיה (כתר, תרזה, אוקבה, גמיש ועוד), נסללו כבישים ומדרכות, שופרו השרותים הצבוריים, נבנה בנין מיוחד לספריה הצבורית עם אולם קריאה, הונהג פיקוח סניטרי, הוקמו בית מטבחים ושוק מודרני עם כל הסידורים הסניטריים הנחוצים, הורחבו בנינים צבוריים שונים. וביזמתו נערך ב-1933 מפקד תושבי המקום - ובכל המשימות האלה שקד להדביק את הקצב המהיר של ההתפתחות, שדרשה פעילות מסורה והנהגה יעילה.

נפשר בראשון לציון, ג' תמוז תש"ז (21.6.47) ונקבר ליד אביו בחלקת המיסדים.

צאצאיו: אליאל, יוסף, ורדה אשת לודוויג שפייאר.

שלמה קפלן

נולד בביאליסטוק, פולין (רוסיה הלבנה), בשנת תרס"ט (16.3.1909), לאביו גרשון (חזן ברוז'ינוי) ולאמו ציפה בת אברהם גליק.

למד בחדרים, בבי"ס עממי ותיכוני, ומוסיקה התחיל ללמוד מהמנצח ברמן. הצטרף ל"החלוץ הצעיר" וארגן והדריך בו מקהלה.

ב-1926 עלה לארץ והתחיל את הקאריירה שלו כפועל חקלאי בנס ציונה ובערבים התמסר לארגון מקהלה והדרכתה. פעם נזדמן שמה הקומפוזיטור יואל אנגל וראה אותו בעבודתו, והגיע למסקנה שבחור זה כדאי להשתלם במוסיקה לתועלת הרבים. בהמלצת אנגל נתקבל להמשכת לימודיו בביה"ס של הפרופ' דוד שור ומפי מנשה רבינא .

אחרי גמרו את לימודיו יסד את המקהלה המאוחדת של פועלי פתח תקוה, שהתאחרה אח"כ עם מקהלות מושבות השרון ונקראת מאז מקהלת השרון. העלה את המקהלה לרמה אמנותית גבוהה, לאחת מהמעולות בארץ בביצוע משירי הגולה והארץ, שירים אמנותיים ואוראטוריות - בפניי קהל, בתקליטים ובשידורים. שיתף את המקהלה בהופעות האורטוריה הארצישראלית ובביצוע החלק הקולי בסימפוניה התשיעית לבטהובן עם הפילהרמונית הישראלית וביובל העשור שלה, ועוד בהרבה הופעות שנחשבו כמאורעות מוסיקליים בארץ. ארגן להקת זמרים בשם "הניגון" לביצוע תכניות במוסיקה קלאסית וליטורגית בשיתרי ישראל. משמש מפקח ומדריך למקהלות מטעם המרכז לתרבות של הסתדרות העובדים הכללית ויועץ מוסיקאלי לחברת ההקלטה "מזמרת הארץ". היה מנצח ראשי של "מקהלת האלף" (הכינוס הגדול של המקהלות בעין חרוד). משמש גם כמנצחה של מקהלת האופרה הישראלית. במשך 12 שנים רצופות ניצח על מקהלת ביתהכנסת הגדול בפתח תקוה ליד החזן אברהם ביכובסקי ובתפילות-אורח של גדולי החזנים שביקרו בארץ (יוסף רוזנבלט, מרדכי הרשמן, משה קוסוביצקי ), ובמשך 4

שנים בבית-הכנסת הגדול בת"א ליד החזן יהושע דלין,

נשא לאשה את רחל בת א. קנטרוביץ (מותיקי המתישבים בפתח תקוה).

צאצאיו: אברהם, צפורה, יעל.

הבילויי קושנירוב

ראשיתו בערפל ואחריתו בערפל, רק שם-משפחתו נשאר לזכרון מהקטע היחיד הגלוי לנו מחייו - תקופת חברותו בביל"ו - וגם ברשימות שבכתב מתקופת הגבורה של ביל''ו נזכר שמו רק פעם אחת ויחידה.

נולד אי-מתי, אי-שם ברוסיה. כפי המשוער עבר את המשבר הנפשי של רוב הבילויים, כש"הסופות בנגב" (הפרעות בדרום רוסיה) העמידום באמונתם בעתיד הגאולה הסוציאליסטית ליהודי רוסיה בפני שוקת שבורה והפנו את מבטם לציון.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1931). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1931