בשנים האחרונות של מלחמת העולם הראשונה עבד בצפת בתנאי הרעב שבעיר.
בשנת תרע"ט חזר ירושלימה ועבד שבע שנים בבית הספר לבנות בעיר העתיקה ובבית הספר לבנות ג'.
כל השנים היה מפעילי הסתדרות המורים. היה חבר המרכז ושנה אחת גם יו"ר במרכז המורים.
בתחלה היה חבר "הפועל הצעיר" ונבחר מטעמה לאספת הנבחרים הראשונה. אח"כ עבר להסתדרות העובדים הלאומית ובמשך שלש שנים שימש כיו"ר הועד הפועל שלה. לאחר שהיה שנים רבות חבר הסתדרות הציונים הכללית, עבר בשנה האחרונה לתנועת ה"חרות".
משנת תרפ"ד תושב בבית הכרם. היה חבר הועד הראשון שקנה את אדמתה מידי הכומר הארמני. טפל בכל עניני בנין השכונה.
כל השנים חבר המועצה ובשנים הקשות של המאורעות (תרצ"ו-תרצ"ט) ובראשית מלחמת העולם השניה היה יו"ר הועד. השתתף בביצור "הלואה וחסכון" בירושלים והיה גם יו"ר המועצה שלה.
צאצאיו: הרצל (בוגר "בצלאל", עבד בחדרה ביבוש ביצות. נכנס לגדוד העבודה, יצא עם חבר לטיול לנגב ולא חזר עוד. לאחרונה נראה עם חברו כשהם מזויינים על יד ים המלח), יעקב (ממייסדי נען), גדעון (ממייסדי תל-עמל), אבשלום (ממייסדי מעוז), חיה אשת אהרן גבר (פועל ברחובות), דבורה אשת אברהם בן-ישראל (פועל בירושלים), בת-שוע אשת ירחמיאל הררי (מיוצאי גן-שמואל, כעת אכר בכרכור), עפרה.
אברהם משורר (זינגרמן)
נולד בסטולין (פולין), י"ד באדר תרס"ז (1907), לאביו משה אשר בן ניסן (מקובל ידוע וזמר אצל האדמו"ר ר' אהרן קרלינר ואחד ממקורביו בסטולין, מחבר הספר "בית אהרן"), ולאמו נחמה בת צבי. קבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה, אבל למד גם לימודים כלליים בגדר קורס תיכוני. למד את מקצוע הנגרות בבית הספר המקצועי של "אורט" בסרני (פלך ווהלין).
היה חבר צ. ס. והחלוץ. הדריך נוער חלוצי והכשירו לעליה. ממקימי קיבוץ קלנסובה שהכשיר את מעמדי העליה.
עלה ארצה בשנת 1926.
בא כחבר פלוגת "הכובש". עבד בכיבוש עבודה בפתח-תקוה וסביבתה. אח"כ בכבישים, ביבוש ביצות ובבנין.
בשנת 1928 היה מזכיר "הבחרות הסוציאליסטית".
בשנת 1933 נשא לאשה את זמורה בת יעקב מני (נכדתו של הרב אליהו מני מחברון, ראה כרך א', עמוד 41).
הקים תעשיה מכנית לנגרות בירושלים. חבר פעיל בהנהלת אירגון בעלי מלאכה בירושלים עד 1943. כעת מרכז עבודה בקואופרטיב לנגרות "ברוש".
מיום בואו ארצה פעיל ב"הגנה". אחד המעמלים הראשונים בג'יו-ג'יצו ב"הפועל", ב"מכבי" וב"הגנה". ב-1929 מפקד בעיר העתיקה ונאסר. במערכת ירושלים האחרונה מפקד גזרת פאג"י, גן הנסיונות וסנהדריה.
עד מרס 1949 סרן בצ. ה. ל.
כתב מאמרים שונים בעתונות ההגנה "המגן" (זכרונות חצי יובל איש ההגנה).
בניו: אשר, יעקב.
ד"ר יצחק ארנסט נבנצל
נולד בפרנקפורט (גרמניה), ט"ז בחשון תרס"ח (24.10.1907), לאביו ד"ר עקיבא יהודה (מצאצאי ר' שמלקה ניקולסבורגר, ר' שמואל הלוי איש הורביץ), ולאמו בתיה בת יצחק הירש. סיים את הגימנסיה "מוסטרשולה" בפרנקפורט. למד משפטים באוניברסיטאות פרנקפורט, ברלין, פרייבורג, קבל תואר ד"ר למשפטים. עסק בחקירות המשפט הרומי (1931). ב-1932 היה מרצה מדריך בחוק האזרחי, באוניברסיטה פראנקפורט.
היה חבר אירגון הסטודנטים הציונים בגרמניה ק. א. פ. (מאי 1925) ונשיא ארצי של אירגון נוער דתי "עזרא" (1929-1930).
ב-1933 נשא לאשה את הילדא בת ישעיהו (יוליוס) הולנדר. באותה שנה עלה ארצה.
בשנים 1933-34 השתתף בהקמת הישוב על הכרמל המערבי.
השתקע בירושלים.
מנהל "חברת הולנדר ושות' בע"מ". מנהל ויועץ משפטי של "בנק יפת ושות'" בירושלים. מנהל המחלקה לפתוח ירושלים על יד הסוכנות היהודית.
נשיא לשכת ירושלים של "בני-ברית", חבר הקורטוריום של בית הנכאת "בצלאל", חבר הועד של אגודת האוניברסיטה ושל החברה לחקירת א"י ועתיקותיה.