משנת 1936 חבר ההגנה. במלחמת השחרור היה קצין במטה מחוז ירושלים ובמטה הכללי.
פרסם מאמרים בעתונים משפטיים וכלכליים, בשנת 1928 ביום השנה לייסוד מדינת גרמניה קבל פרס ראשון על הספר "מחקר בחוק הגרמני" (נדפס 1930).
צאצאיו: אביגדור יחזקאל, פליאה-שרה, ישיעה, שולמית.
משה פנחס דת (דאט)
נולד בריגה, כ"ח באדר תרל"ז (1877), לאביו מאיר (למד בחדר אחד עם לילינבלום. כורך ומוכר ספרים, מראשוני חובבי ציון, הגה ראשון את רעיון הברכות שהכנסתן קודש לועד של חו"צ באודיסה, רעיון שאחר כך הפך להיות מקור הכנסות לקק"ל. יחד עם הינדון, שליט, שווארצברט, לעוויטאס, לייזר וואלברג, אליהו בירער, סוחרים בריגה, קנה אדמות בחדרה באמצעות שליח מיוחד נאפאנאביץ ובסיוע הועד האודיסאי. ראה כרך א', עמוד 162).
קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות. למד עם הרב הנודע בנימין רמיגולסקי. למד אצל הרב זלמן דאט בהוסלאט על יד פוניבייז'.
נסה ללמוד מלאכת שו"ב, אבל מחמת צער בעלי חיים, לא יכול היה לשמש בזה.
בשנת תרנ"ג עלה ארצה יחד עם הוריו, לאחר דרך נדודים קשה ותשלומי "בקשיש" הצליחו לרדת בחופה של יפו.
נשא לאשה את בת-שבע אסתר בת שלום אפרים. בתחלה התישב בחדרה, אך לא יכול היה לעמוד בקדחת אשר הפילה חללים רבים. מכר את אדמתו לרופא המושבה ועבר לגור ליפו, נוה שלום, לאחר שהות קצרה כמורה לתלמוד בפתח-תקוה ועקרון. פתח בנוה שלום חדר פרטי, ולמד באופן פרטי בבתי עשירים. בין תלמידיו: ישראל רוקח (ראש עירית תל-אביב).
בימי גירוש יפו בא לטבריה ושמש עוזר בועד בועד ההגירה, חזן בטבריה ובמנחמיה. התפלל בנוסח הגר"א והעמיד תלמידים בנוסח זה.
כחזן שימש גם אחר כך בקביעות בבית הכנסת תלמוד תורה שבנוה שלום. לא עזב את השכונה גם בימי המאורעות הקשים (תרפ"א, תרפ"ט, תרצ"ו).
בתרצ"ד ביקר בעיר מולדתו ריגה וזכה וקבלת פנים והערכה בעתונות כאחד מראשוני העולים של ריגה לא"י.
נפטר בתל-אביב, בראש השנה תש"ט.
השאיר כתבי-יד בדרוש.
צאצאיו: יוסף (דוצנט בבית מדרש למורים "מוריה" בניו יורק, היסטוריון, מראשי "המזרחי" באמריקה), חנה (מורה בבי"ס תלפיות בתל-אביב), בנימין (מורה בבי"ס "מזרחי" יפו-ת"א), שרה אשת אלקנה לוין (בעל ביח"ר לשיש במפרץ חיפה), אפרים (חבר קיבוץ בית השטה וממייסדיו).
לודוויג בלום
נולד בלישן (צ'כוסלובקיה) בשנת תרנ"א (24.7, 1891), לאביו פיליפ כלב, ולאמו מרים בת חנוך הכהן (מעיר קוסטל, אישיות ידועה בקוסטל שבמורביה).
בית ספר עממי גמר בעיר מולדתו, גימנסיה בברין. נטייתו לציור דחפה אותו להשתלם באמנות זו. למד באקדמיות בפראג ובוינה. השתלם בפאריס, אמסטרדם, איטליה, ספרד.
בעבודה ציונית עסק עוד בצ'כוסלובקיה. יזם ואירגן את "מכבי" בצ'כוסלובקיה והדריך אותו במורביה.
עלה ארצה ב-1923 ועוסק בציור.
בשנת 1924 נשא לאשה את דינה קלמנטינה בת אדולף מאיר. הציג את תמונותיו בתערוכות בכל מרכזי האמנות בחו"ל ועורר ענין לנוף הארצישראלי. ביחוד נתפרסמה תמונתו "ירושלים", אשר הוזמנה אצלו ע"י בית הנכאת של העיר ברין.
אירגן את הסתדרות האמנים בירושלים והיה חבר הועד שלה. השתתף בסידור בית-האמנים.
היה מדריך ב"מכבי". בימי מלחמת השחרור פעיל ב"משמר העם" (בעל "אות שרות").