Volume 4

Page 1966

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

צאצאיו: יהודית אשת שלמה נוימן (היא מורה בגימנסיה "הרצליה"), לאה (רופאה) אשת עו"ד ד"ר אורי ידין (במשרד המשפטים בקריה), עמינדב (אגרונום בחברת אי. סי. אי), חוה אשת העו"ד רודי פיק, משה (ד"ר לפילוסופיה), מיכה (כלי נגינה), תמימה אשת שלמה גרוס, אביבה אשת שמואל שונברג (תנובה).

אהרן רמז

נולד בתל-אביב, ח' אייר תרע"ט (8.5.1919), לאביו דוד (ממנהיגי תנועת הפועלים בארץ ושר-התחבורה הראשון במדינת ישראל: ראה את הערך שלו בכרך זה)

ולאמו אהובה (לובה) בת שלמה הלל רמז.

למד בגימנסיה "הרצליה" בת"א והיה חבר ומדריך בתנועת הנוער "מחנות העולים".

בשנת 1936 הצטרף ל"הגנה". עם סיום לימודיו בגימנסיה יצא להכשרה חקלאית בגבעת חיים. ב-1938 הצטרף ל"קומונה" של מדריכי ה"מחנות העולים" בחיפה.

בשנות 1939/42 עשה בשליחות אצל תנועת הנוער החלוצי "הבונים" באמריקה. ב-1942 התנדב לחיל התעופה הבריטי והשתתף כטייס קרב במבצעים אויריים בשמי האויב ולמד את מלאכת התעופה הצבאית וארגונה. אחרי סיום המלחמה נשאר עוד בשרות בגרמניה ובשנות 1945/46 עבד בסעד חמרי ורוחני ועזר בארגון העליה של שארית הפליטה ששוחררו ממחנות המות. בתחילת 1947 השתחרר מחיל התעופה הבריטי, חזר לארץ והצטרף לקבוץ כפר בלום.

ב-1944 נשא לאשה את יהודית בת יוסף וליבי שווארץ.

פרסם לפעמים מאמרים בעתונות, בעיקר בעניני תעופה.

משנתרבו הסיכויים למלחמה בארץ נקרא ע"י מטה ה"הגנה" להכין תכנית ליסוד כח אוירי ולעבוד בהקמתו בממדים המצומצמים שהיו אפשריים בזמן ההוא. עם הוצר "שרות האויר" שרת בו כקצין מבצעים. וראש המטה. "שרות האויר" התפתח וגדל ומכח שמנה "פרימוסים" אחדים לסיור ולצרכי קשר לשעת הדחק

עם נקודות מנותקות היה לכח מחץ בעל משקל ניכר ביחסי הכוחות במזרח הקרוב. עם הקמת חיל האויר נתמנה למפקדו בדרגת אלוף.

בנו: גדעון.

יעקב זנדבנק

נולד בכפר פיסקורוביצה, מזרח גליציה, בשנת תרנ"ט (26.12.1898), לאביו הרב יוסף (ממשפחת בני תורה) ולאמו חנה דבורה בת הרב רפופורט מסטרי (היא ניהלה את עסקי המסחר של בעלה, כדי שיהיה פנוי לעסוק בתורה ובמעשים טובים). למד בחדרים ובישיבה ובעיקר נתחנך באצילות היהודית המסורתית של בית אביו, שהצטיין מדורות באהבת האדם ובאהבת ישראל. (על אבי-אביו התהלכו אגדות בדבר מדותיו התרומיות ושקידתו במעשים טובים. בין השאר מספרים עליו, שהיה נודד ברגל למרחקים גדולים כדי למצוא יהודי ולהזמינו להתארח בביתו לשבת קודש).

אחרי מלחמת עולם א', יצא לגרמניה להשתלם בהשכלה כללית. למד בבתי-ספר טכניים בצוויקאו ובארנשטאדט והיה מורה וספרן עד 1922. מאז ואילך עסק בפעולה ציונית ולמען קרן היסוד בגרמניה, במרכז "הפועל הצעיר" בברלין ובמרכז "החלוץ" והנהגתו בגרמניה.

ב-1923 נשא לאשה את חנה פייגה בת שמשון וולנדמאן.

באוגוסט 1925 עלה לארץ ונתקבל לעבודה כמזכיר בועדת התרבות של הסתדרות העובדים, ומ-1930 עמד בראש המרכז לתרבות של ההסתדרות. הוא ראה את עבודת עיצוב הדמות התרבותית הכללית והעברית של אנשי העבודה כחלק חיוני מאד של בנין העם בארצו. מתוך הכרת החשיבות החיונית של עבודתו התמסר

לה בלב ונפש ובאימוץ כל כוחותיו, אף מבלי לחוס על בריאותו. ריכז וניהל בהתמדה ובהיקף ארצי את הפעולה התרבותית לכל ענפיה בצבור הפועלים למקומותיהם בערים, במושבות ובכפרי ההתישבות העו

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1966). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1966