Volume 4

Page 1968

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אחים להלואות על שם הנשיא לשעבר ד"ר חיים הררי. עזר לד"ר הררי בעריכת "הבונה החפשי", ואח"כ קיבל הוא לידו את העריכה. פרסם בו הרבה מאמרים, תרגומים, שירים (בשירה החל לנסות את יכלתו מנעוריו) וחידושי לשון ב"בנאות החפשית" (אף את השם הזה הציע הוא במקום "בניה חפשית" ובהתאם לכך שינה גם את שם העתון ל"הבנאי החפשי").

הפיץ את ידיעת האמנות המלכותית ותורתה ע"י שעורים בבנאות החפשית ובימי נשיאותו הגיעה הלשכה לרמה גבוהה של תרבות וידיעת הבנאות החפשית.

היה שופט במשפט השלום העברי, חבר הועד הארצי של אגודת שוחרי האוניברסיטה, יוזם הרעיון ליסוד פקולטה לרוקחות, אסף כספים למטרה זו בין הרוקחים, הכין את בול הפקולטה ופעל למען הפצתו והדבקתו בבתי-המרקחת לטובת הענין.

צנוע ועניו בכל הליכותיו. על רוב מאמריו לא היה חותם את שמו המפורש, כי אם בראשי תיבות: י. י. או ללא כל חתימה. תלמיד חכם ובר-אוריין, איש ישר ונאמן. אהב את הספרות והמדע, את החברה והצבור.

נפטר בתל-אביב, י"ט תשרי תש''ט (22.10.48).

צאצאיו: טוביה, אבשלום משה, יוסף, רמונה, נתנ יהו.

לזכרו הוקדשה חוברת חשון-כסלו תש"ט של "הבנאי החפשי" בהוצאת הבונים החפשים הקדמונים והמקובלים בישראל.

ביום א' דכסלו תש"י (22.11.49), קודשה לשכת בני ברית חדשה על שמו ("לשכת יצחק ילין") ע"י הנשיא הגדול של "בני-ברית" בישראל, פרופ' אברהם הלוי פרנקל ובמעמדם של חברי הועד הכללי ונציגי הלשכות בארץ. לנשיא הראשון של הלשכה נבחר השופט שלום קסאן.

הלשכה החדשה נטעה לזכרו מאה (100) עצים ביער בני-ברית ע"י הקהק"ל.

סטיפנדיה שנתית באוניברסיטה העברית לתלמיד המצטיין ברוקחות נקבעה ע"י הלשכה החדשה.

שמחה חיים וילקומיץ

נולד בנסוויז' פלך מינסק, רוסיה הלבנה, ט' תשרי תרל"ב (1871), לאביו קלמן.

למד בחדרים ובבית-המדרש. נטה להשכלה ולחיבת ציון, עבר לוילנה ועסק בהוראה עברית ובהשלמות בהשכלה והצטרף לאגודת "בני משה". למד זמןמה באוניברסיטת לוזאן בשוייץ.

נשא לאשה את ליבה לבית סגל מוילנה ועלו לארץ בשנת תרנ"ו. (היתה מורה בבתי-הספר ביחד עם בעלה ואחרי מותו המשיכה בהוראה בצפת ואח"כ בתל-אביב, וכאן היתה פעילה בהסתדרות נשים עבריות ובארגון חוגים ובניהולם להפצת השפה והתרבות העברית).

מקום שרותם הראשון בארץ היה בביה"ס ברחובות. משכילי המושבה העריכו מאד את עבודתו הפדגוגית המוצלחת ואת מאמציו להעלאת רמת ביה"ס ושיחותיו המקצועיות בפגישות מורי מושבות יהודה תרמו הרבה

לשיפור ביה"ס והחינוך. אך דרישותיו בנוגע לספרים וציוד לביה"ס ולתלמידיו נראו מוגזמות בעיני האיכרים ומצבו נעשה קשה ברחובות. עבר לראש פנה ושם מצא אפשרויות טובות יותר להגשמת תכניותיו

בדבר הנהגת עבודות ועבודת גינה בביה"ס בהתאם לצורר המיוחד בבי"ס כפרי. נתפרסם בתור מורה למופת ומורים צעירים היו באים אליו מכל הארץ להאזין לשיעוריו ולשאול בעצתו. כך נהג גם במתולה, שמה עבר להורות במקום חברו ד"ר יצחק אפשטיין. היה מראשי הפעילים ליסוד הסתדרות המורים ובאספת היסוד (זכרון יעקב, תרס"ג) הרצה על החינוך בבתיהספר במושבות. החל מפרסם מאמרים בשאלות חינוך ב"המליץ" וב"הצפירה", מאמר ב"השלוח" על הספרות לבני הנעורים (בחתימת "הררי"), ועוד מאמרים בעתונים שונים בחתימת "בן-אדם".

משהועבר לנהל את ביה"ס לבנות ביפו נתאפשר לו להשפיע על ההוראה והחינוך בכל הארץ, ולמען העמלנות והחינוך לעבודה חקלאית בבתי-הספר פעל במאמרים, בהרצאות ובפגישות מורים.

משנסגר ביה"ס לבנות ביפו במלחמת-העולם א', נדד ממושבה למושבה, חלה בטיפוס הבהרות, שהפיל אז חללים רבים בארץ, ונפטר בראש פנה, ט"ו ניסן תרע"ח.

צאצאיו: עבריה (מורה ומדריכה) אשת משה כרמי בעין חרוד; עמיאסף (מפעילי תנועת המושבים והארגונים בכפר יהושע: חבר המרכז לחינוך).

אברהם זאב וולפנזון

נולד בעיר העתיקה בירושלים, כ"ה בניסן תרמ"ב (1882), לאביו יהושע (בן אברהם הדיין בצפת. ראה כרך א', עמוד 462), ולאמו סימע גיטל בת ר' יהודה לייב קיניגסברג.

למד בתלמוד תורה שבחצר החורבה בהנהלת ר' זלמן ריבלין.

בשנת 1896 עבר עם הוריו ליפו. למד בבי"ס אליאנס.

בשנת 1899 נתקבל לעבודה בבית החרושת למכונות ויציקה של המהנדס ליאון שטיין (ראה כרך ג', עמוד 1455).

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1968). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1968