Volume 4

Page 1985

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת תרפ''ד נפגש ברבת-עמון עם המלך חוסיין אבו-עלי.

היה ממייסדי השכונה, חבר הועד והמוכתר של רחביה בירושלים. חבר ועדת הבקורת של "בית וגן". ממייסדי "המרכז המסחרי" וחבר הועד שלו. שופט בבית דין להפקעת שערים. ממונה לפיקוח על שכר דירה מטעם עירית ירושלים.

על טיפולו בהצלת יהודי רודוס והיותו בקשרים עם הקונסוליה האיטלקית בירושלים, כמקבל נכסים רשמי מטעם בית-המשפט המחוזי בסיכסוך הבעלות על בנין החבשים בין שתי הממשלות: חבש ואיטליה, נעצר ע"י ממשלת המנדאט כשנים-עשר-יום בקישלה הירושלמית בעת הכרזת מלחמת איטליה.

חבר בבני-ברית. במועצת העדה הספרדית בירושלים, חבר ועד העיר ירושלים. חבר ועד בית חנוך לעניים. חבר ועדת הערעורים לענייני הגיוס מטעם ועד הקהלה. יו"ר ועדת ההערכה לנכסים מטעם עירית ירושלים. חבר מועצת החינוך הכללי מטעם הועד הלאומי.

ממייסדי האגודות "קדמה מזרחה" ו"איחוד".

חבר במערכת "בעיות הזמן" וממייסדי הירחון "ההד".

נבחר לציר ירושלים מטעם הנהלת ההסתדרות הציונית והעדה הספרדית לכינוס האיחוד העולמי של של הקהלות הספרדיות באמסטרדם בשנת תרצ"ח ונבחר לועד המרכזי של איחוד זה בפאריס.

בימי מלחמת העולם השניה היה חבר בועד הצלת יהודי אירופה "אל-דמי". בתש"ג נהל מגבית למען בית הספר החקלאי מקוה ישראל, בקהלות מצרים.

כעת משמש כחבר מועצת הרדיו ב"קול-ירושלים", חבר ההנהלה של "בית-העם", סגן יו"ר ועד בית החולים "משגב לדך", נשיא בית הכנסת "אהל יוסף" נוסח ספרד.

השתתף בעתונים העברים:

"דבר", "דרכנו", "במישור", "בעיות הזמן", "דואר היום", "הזמן", (וילנה), "הד המזרח", "חדשות אחרונות", "היומן", "ידיעות בני ברית", "מזרח ומערב", "לוח ירושלים", "מסחר ותעשיה", "הצופה", "החרות" (בן-עטר), "העולם", "התחיה", "הד ירושלים", "סיני", "ציון", "קרית ספר", "רשומות". בעתונות הלועזית: בעתונות יהודית-ספרדית:

La Liberte-L' Opinion - Nouveau Siecle - L'Auroe - Revue Franco - Macedonienne Pro Israel - La Dropeau - Revue Sioniste - Le Judaisme Sepharadi Actualites - Israel - Dimanche ]l[ustre - La Tribune Juive Echos - Le Guile Sam -Le Progres EgyptienMotion Picture Herald - La Cinematograpie Francasie.

"איל-אביניר", "ריביסטה פופולאר", "איל פרוגריסו", "טריבונה ליבירה", "לה איספירנסה", "איל מכביא", "איל גידייו".

חבר כמה ערכים באינצקלופדיה לציונות בעריכת משה קליינמן (תל אביב תש"ז). מחבר ההערות בכרך ו' של "קורות היהודים בטורקיה ובארצות הקדם" של שלמה אברהם רוזנס (הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ה).

בחוברת מיוחדת תרגם מצרפתית ליהודית-ספרדית: ברנאר לזר: "איל נאסייונאליזמו "ידייו" (הלאומיות היהודית) הוצ. ספרית המכבי, סלוניקי תרע"ו, 1906.

פרסם את הספרים "בהאיר המזרח" (הוצ' הספרים הא"י, תש"ד). "לאס דיבירסאס טינטאטיבאס די ריקונסטיטואיר לה נאסייונאלידאד ג'ודיאה" (סלוניקי תרע"ב). "רבי משה אלמושנינו, חייו וספריו" (תש''ב). "יוסף מרקו ברוך" (תש"ו). "תור הזהב בתולדות סלוניקי בדורות האחרונים (תש"ח).

בכתבי יד: "דברי ימי קהלת סלוניקי בדורות ראשונים ואחרונים" (בחלקו נתפרסם בצרפתית בעתונות המצרית בימי מלחמת העולם השניה). תרגום "מדרש נעלם" מכ"י יחיד מאחד מגדולי המאמינים בשבתאי צבי ומבארי תורתו בדרכי הקבלה.

כנוייו הספרותיים: מגיד מישרים, ירמיהו, עברי. יצחק, בן-אברהם, יצחק לוזינטאנוס, ועוד.

צאצאיו: רפאל (סגן מנהל בנק א"י לדיסקונט בע"מ, ירושלים), יפה אשת יוסף ארדיטי (חיפה), שרה (תלמידת בית הספר התיכון בירושלים).

הרב אברהם יעקב שפירא

(האדמו''ר המצייר מדרוהוביץ)

נולד בסדיגורה בשנת תרמ"ד לאביו האדמו"ר ר' חיים מאיר יחיאל ולאמו בת שבע בת האדמו"ר ר' יצחק מבאהוש. (ראה את הערך שלו בכרך זה).

עבר עם אביו לגור בסטרי ואחר כך בדרוהוביץ. עזר לארגן את העזרה לפליטי הפוגרומים מרוסיה ועמד לצד הציונים בבחירות לפרלמנט האוסטרי. מש

התנכר מנעוריו בכשרונות מצויינים בזמרה, נגינה וציור, אך התמסר ללימוד התורה והוסמך לרבנות, אך לא שימש בה. השתתף בנעוריו בחיים הציבוריים,

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1985). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1985