מות מסע בארץ ואח"כ בקורת צבורית סוציאלית), וסדרת מאמריו על הנוער העזוב ופרברי העוני נתנו דחיפה לתיקונים. ערב תקופת המאבק של תנועת המרי חזר לשרות ב"הגנה" כקצין תרבותי של הגדנ"ע. בסוף 1945 יצא בשליחות "הארץ" ללונדון ויצג שם את העתון כשנה וחצי. שלח ידיעות, מאמרים ורשימות, ניתוחים עתונאיים-מדיניים שלו בפרשת יחסי הישוב ובריטניה נתאמתו (וכן שינוי היחס הסובייטי לרעיון המדינה היהודית). היה סופר העתון בדרום צרפת בעת הפרשה הדרמטית של החזרת אנית-המעפילים "יציאת אירופה", ואח"כ בז'נבה, בעת שועדת החקירה של ארגון האומות ישבה והכינה שם את הדו"ח אחרי חקירותיה בארץ, והצליח להיות העתונאי הראשון בעולם שהודיע לעתונו, שהועדה תציע חלוקת הארץ ומדינה יהודית בחלקה.
עם החלטת החלוקה חזר ארצה ונשלח מיד בשיירה לעמוד בראש הסניף הירושלמי של העתון ושימש כסופרו המדיני של "הארץ" (אותה שעה היו בירושלים המרכזים המדיניים של הבריטים, היהודים והערבים כאחד).
במרס 1948, כשהמרכז המדיני החל עובר מירושלים לתל-אביב, חזר לתל-אביב ונכנס לחופה עם לילי בת אברהם פרלמוטר, שהכיר בעת עבודתו בלונדון, וכשהגיעה משם בדרך האויר, ואח''כ התגייסה לצבא ישראל.
בתקופת מלחמת המולדת שימש סופר צבאי ל"הארץ" ול"פראנס סואר" הפריסאי, וכתב גם ב"במחנה".
ממשיך בכתיבת מאמרים על נושאים מדיניים ובקורת צבורית. בהתחפשותו כעולה חדש חי כמה שבועות במחנות העולים בארץ, עמד מתוך נסיון אישי על בעיות קליטת העליה, וגילוייו ב"הארץ" בסדרת המאמרים "חודש ימים הייתי עולה חדש" הגיעו לפרסום רב בארץ ובעולם ועוררה ויכוחים ומגמות לתיקון המצב.
זכה ב-1945 בהתחרות עתונאים בכתיבה על נושא ארצישראלי בפרס-העתונאי הראשון בארץ מטעם מועצת העיר נתניה (יחד עם א. אבן-חן ).
הופיע בשידורי הרדיו המנדטורי והישראלי וערך כמה תכניות על מלחמת ישראל לעצמאות. הופיע בהרצאות ב"עתון העתונאים". משתתף בספרי השנה של העתונאים ובלוחות השנה של "הארץ''. בתו: אמירה.
שלמה נורוק
נולד בקורשאני (ליטא) י"א חשון תרס''ה (1904. 10. 20), לאביו יעקב (מותר בתבואות ובעצים; ממשפחת רבנים וסוחרים) ולאמו זיסה אלכסנדרה בת ר' דב בר ליפשיץ למד בישיבת לידא מיסודו של הרב יצחק יעקב ריינס ובגימנסיה עברית בשאוולי, ואח"כ עזר זמן קצר בעסקי המסחר של המשפחה.
עלה לארץ ב-4.8.1924. ויסד בית-חרושת למרצפות ומוזאיקה. מנהל בית חרשת למיצים וריבות "עספרי" בע''מ. ב-1925 יסד יחד עם מר אבא אידלזק בתל-אביב את המשרד הראשון בארץ לניהול בתים של תושבי חו"ל משקיעי הון בבנין בארץ. ב-1934 פיתחו את העסק לבנק נורוק-אידזלק בע"מ, ואחרי כמה שנים שינו את שמו לבנק שרון לבנין ומסחר בע''מ ומנהלים אותו עד היום. ב-1937 יסד את חברת "נורטוב" לפיננסים ואחריות להצלת הון יהודי מליטא, לטביה ופולין. ב-1947 יסד את שכונת "גבעת חולון" (בין חולון ומולדת), חוילות מאוחדות בע"מ ו"אמריקן פלשטיין קונסטרוקשאן קורפוריישן".
נשא לאשה את רחל בת זלמן הכהן יודייקין .
השתתף בפעילות צבורית בתנועה הרביזיוניסטית והיה ציר לקונגרס הרביזיוניסטי בוינה ב-1934. חבר בועד בית יתומים ויתומות בת''א (מיסודו של א. ל כלובשטיין ז''ל), חבר בלשכת הבונים החפשים "שרון" ובועד לשכת הבונים החפשים "אביבי".
חבר המועצה הארצית של הציונים הכלליים בישראל.
צאצאיו: יעקב, עדנה. (תלמידי בית-ספר למסחר בת"א).