Volume 4

Page 2000

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מחוסר מעון בכרכור וכדי להחלים מן הקדחת, אשר תקפה אותה בחזקה, בזמן שהות-הבינים הקצרה שלה בפתח-תקוה. עם כניסת תורכיה למלחמה העולמית הראשונה (1915), נפסקה העבודה בכרכור. אך

משהצליחו מאמציו למצוא לעצמו אחיזה בעבודת חצר הכרמל בזכרון יעקב - חציבת בורות ונטיעת עצים - נתגלגלו הענינים לטובה. הם מצאו דירה בזכרון יעקב ועשו בה כל שנות המלחמה. בגמר המלחמה, נקרא ד. ר. לתל-אביב, לרכוז התנועה התוססת - לאחוד מחנה הפועלים ולהתכוננות לימים הבאים. בשנת תרע"ט, בח' אייר, נולד להם, בבית החולים נוה צדק, בנם היחיד, אהרן , אשר בחנוכו ובטפוחו השקיעה האם את כל עצמה. ואמנם, זכה הבן להיות מראשי יוצרי חיל-האויר הישראלי - ויהי למפקדו במלחמת השחרור (עין הערך שלו בכרך זה, דף 1966). תנאי הקיום היו דחוקים והיא סעדה את הבית בעבודתה כמסג'יסטית. ארחות ביתה לא נשתנו גם בהיות הבית לבית שר התחבורה בממשלת ישראל. צנוע, צח ונקי הוא מלבין בתוך הגנה המטופחת בידיה ותוכו כברו.

(אסתר) לנה ספקטור (דרבקין)

נולדה בקאפוסט (פלך מוהילב), ביום ח' אייר(ל"ג בעומר) תרפ"ו (1886) לאביה יחיאל בן דב דרבקין ולאמה חיה רסיה בת רבי משה דוד פאפערין - אחותתאומה לדוד רמז (עין הערך שלו, בכרך זה).

נתחנכה, כרובן של בנות דורה, חנוך עממי-מסורתי, בבית הוריה. כבת עשרים יצאה לורשה וגמרה שיעורי אחות רחמניה ומילדת. עלתה לארץ, נערה יחידה, בפסח תר"ע (1910), כחלוץ העובר לפני ההורים, אשר באו לראש השנה תרע"ב. פנתה לירושלים. עבדה בבית החולים של ד"ר וולך "שערי צדק''.

נישאה בר"ח תמוז תרע"ב לגרשון בן אברהם ספק טור . (בן-קפוסט אף הוא) ובנתה בית-עמלים בארץ. המשיכה לעבוד באומנותה במושבות פתח-תקוה, חפצי-בה, זכרון-יעקב - ולסירוגין, בגיל העמידה, אף

בתל-אביב, בבית החולים העירוני. היתה ערה וקשובה לכל מי שנזקק לעזרתה. בלכתה למנוחות-נצח, בטרם עת, השאירה על סביבה מעגל חי של ידידים נאמנים. נפטרה בביתה בתל-אביב אור ליום חמישי, כ"ו

סיון תש"ט (23.6.49) ונקברה עם קברות אבותיה בזכרון-יעקב.

בניה: דב (מהנדס חשמלאי, נולד בזכרון-יעקב, תרע"ג - 1913), ישעיהו (רב סרן בצבא ההגנה לישראל, נולד בתל-אביב תרע"ט - 1919).

ישראל ברזילי (אייזנברג)

נולד בנישאווה (פולין), בשנת תרע"ד (1.10.1913), לאביו ישעיהו (סוחר עצים, ממשפחה חסידית, אדוק במצוות ללא קנאות, אינו מתנגד לחינוך חילוני של ילדיו ומתיחס בכבוד לדעות הזולת), ולאמו פסיה בת פנחס טכורש .

קבל חינוך מסורתי בחדר עד גיל עשר. נכנס לגימנסיה היהודית בוולוצלבק, אשר שפת הוראתה היתה פולנית, אבל מקום רב הוקדש בה לעברית וללמודי היהדות כפי שנהוג היה בכל הגימנסיות מטפוס ברוידה בלודז'. האוירה היתה ציונית.

ב-1931 סיים את חוק לימודיו בגימנסיה, קבל תעודת בגרות כללית ותעודת בגרות עברית. יצא לפריס לשם המשכת לימודיו. שהה שם בשנים 1934-1932 .

בשנת 1934 עלה ארצה.

עוד בהיותו בן 11 נכנס לתנועת "השומר הצעיר'' בוולוצלבק ומלא תפקידים שונים: הדרכה, הנהגת הקן, הנהגת הגליל. זמן קצר היה בהכשרה במזריץ' ועבד במנסרית פוטוצקי ובמזכירות הקיבוץ.

בימי שהותו בפאריס היה פעיל במרכז ב"החלוץ''.

בבואו ארצה הצטרף לקיבוץ "בנתיב" בכרכור ועבד בפרדסים. יחד עם קיבוצו עבר לנחלת יהודה. שם התאחדו "בנתיב" עם "ווהליניה ב'". עד שנת 1939 היה בקיבוץ גבעת גנים ומשם עלה להתישבות ב"נגבה" ממיסדי הקבוץ והמשק, שהוא חבר בה עד היום. פעיל בה בתפקידים מרכזיים.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 2000). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/2000