של משפחתו, מגרש-משחקים לילדים על שמו בגן הצבורי.
חכם יהושע משה בכר
נולד ביינישר (יון), בשנת תקצ"ח (1838), לאביו משה. בגיל צעיר עלה לארץ עם הוריו והתישבו בירושלים. קיבל חינוך תורני בתלמוד-תורה ובישיבות.
עסק בחלפנות ובעסקי בנקאות, שהיו אז חלק מהחלפנות (כי בנקים עוד לא היו בארץ) ובדאר פרטי (כי דאר רשמי מהימן עוד לא היה אז בארץ), ובעסקים אלה בין ירושלים ליפו, ובאמצעות יפו עם ארצות חוץ פעל בקשרים עם אחיו חכם יוסף משה בכר ביפו (ראה כרך א', עמוד 162). שני האחים היו שולחים זה לזה בעגלות שבשיירות מלוות משמר מזויין מעטפות גדולות ובהן מכתבים של לקוחות והעברות כספים. נשא ונתן באמונה ולמוסדות תורה וחסד ואף לנצרכים פרטיים עשה את השרותים בלי תשלום.
שנים אחדת היה חבר ועד כוללות הספרדים ובו הקדיש הרבה מזמנו למוסדות החסד בירושלים ותמך בכל מפעל לתועלת הצבור.
נפטר בירושלים, י"ט חשון תרצ"ד (8.11.33).
צאצאיו: שמואל יהושע משה בכר (אביהם של מרת ונציה אשת מר יוסף חכמי מנהל ברקליס בנק בת"א ויהושע יש "י (בכר) המנהל הכללי של משרד העליה במדינת ישראל), שרינה אשת יעקב שמעון סימון, רבקה אשת יהודה קפלי.
יצחק זמיר
נולד בוארשה, פולין, י"ט סיון תרפ"ד (1924), לאביו אברהם (סופר, פקיד) ולאמו רחל בת חנוך ברז'וזה. אחרי למדו בגן-ילדים עברי ובבי"ס עברי של "תרבות" בוארשה, עלה ארצה בגיל 9 עם הוריו. למד בביה"ס המעורב בנוה צדק שבתל-אביב ואח"כ בביה"ס לבנים אחד העם, ומגיל 15 ואילך בביה"ס המחוזי ביגור שליד חיפה.
משחר ילדותו גילה התענינות ושקידה מיוחדות בתנ"ך ובידיעת הטבע, בצמחים ובעלי-חיים קטנים למיניהם. בבקיאותו בתנ"ך נודע כ"קונקורדנציה חיה" ואיסופיו והגדרותיו בדומם, בצומח ובחי שימשו מקור עשיר של ידיעות לו ולחבריו.
ביגור היה חבר מערכת החוברות "יגורים" של התלמידים, בהן פרסם "רשימות לרוח הזמן", דבר המערכת, סקירות שונות ו"צמחי העונה", יסד ביחד עם שני חברים "חוג לקבלה ומשיחיות" וכתב שתי הרצאות גדולות וחשובות: א) על הקבלה והמקובלים, ב) על האר"י, תורתו והשפעתו.
בן 19 הצטרף לקבוצת חברים שיסדה את הקיבוץ עברון (מקודם עין-שרה) , מצפון לנהריה. עבד במשק ובניהול עניני התרבות והמשיך להעשיר את ידיעות חבריו והנוער בתנ"ך, בטבע וכו'.
בשנתו ה-21 התגייס לפלמ''ח ומילא בו תפקידי מאמן ומדריך, מרצה בידיעת הארץ ומשרטט מפות הדרכים, קצין-סיירים ואלחוטאי.
במלחמת המולדת השתתף בהמצאת דרכים להובלת ציוד ואספקה לנקודות הנגב שהיו מוקפות אויבים, סייר את מבואות באר שבע לפני כיבושה והיה מראשוני כובשיה. אח"כ המשיך בשרות המטה בעריכת מפות וצילומים, סיורים ותכניות לקראת "מבצע עין" ונקרא בפי קציני המטה "העין של מבצע עין".
ביום כ"ו כסלו תש"ט טס בבוקר ב"פרימוס" לסייר ולשרטט את עמדות האויב המצרי בסביבת עוג'האחלפיר-אל-עג'יילה. להשלמת הסיור המריא שנית אלחפיר-אבו-עג'יילה. להשלמת הסיור המריא שנית והוא נפל בנופלים והובא לקבורה בקיבוץ עברון. למלאות שנה יצא בהוצאת הוריו והקיבוץ ספר "דברי ימי יצחק", ובו תולדות חייו ופעולותיו במדע ובשרות המולדת בשלום ובמלחמה ועזבונו הספרותי: א) שבטי הבידואים בנגב, ב) רשימות על 400 צמחים שאסף והגדיר, ג) כתביו והרצאותיו על נושאים שונים.
מיום התגייסותו נשא אבן קטנה מאדמת עברון כענק על צוארו, ואל האדמה ההיא הוחזר למנוחתו.