Volume 5

Page 2080

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מנחם בגין

נולד בבריסק-דליטא על-יד הבוג (פולין), י"ג מנחםאב (שבת נחמו) תרע"ג (16.8.1913) לאביו זאב-דב ולאמו חסיה לבית קורסובסקי.

אביו נבחר כמזכיר הראשי של הקהלה, והיה ידוע בעמדתו התקיפה ובסיכון עצמי בהגנת כבוד היהודים בפני השפלות ורדיפות.

לאחר מלחמת העולם הראשונה כאשר משחררה של פולין - פילסודסקי יוזף ביקר בבריסק, התיצבה בפניו משלחת של הקהלה היהודית וביניהם מר זאב בגין. פילסודסקי נתן להם להבין, שעליהם להלחם נגד השוק השחור ולגלות את מעלימי הסחורות, המביאים לידי יוקר ומחסור. הרמז הזה כלפי היהודים היה די שקוף... זאב ענה לו - "אין זה מתפקידנו. אין אנו מלשינים ובלשים העומדים לרשות גורמים שונים. בידי מי שנמצא השלטון - שיעשה את המלאכה הבזויה הזו. התשובה שניתנה למצביא פולין הדהימה את הנוכחים והטילה על

כולם פחד בפני תוצאות העזה זו. לאחר המקרה סיפר שלישו של פילסודסקי - שדוקא עמדה גאה ותקיפה של זאב בגין - מצאה-חן בעיני המצביא הפולני.

במלחמת העולם השניה נכבשה בריסק על ידי הגרמנים ובהתאם להסדר נמסרה לאחר זה לרוסים. בתקופה שהגרמנים שלטו בבריסק נאסרו על-ידם ביום אחד כמה מאות יהודים כבני ערובה. היהודים היו אובדי עצות ולא ידעו מה גורל הנאסרים. זאב בגין החליט לדרוש את שחרורם ומבלי להתחשב בסכנה הצפויה לו הלך למושל הצבאי ודרש בשם הקהלה היהודית את שחרורם של בני הערובה ואפשרות לבקרם בבית-הסוהר. המושל הנאצי נדהם מהופעתו ודרישותיו של זאב בגין, ונתן לו רשות לבקר את האסורים. הוא הביא דרישות שלום למשפחות אשר היו בטוחות שזאב בגין לא יחזור מביקורו אצל המושל.

זאב בגין, אשתו ובנם הרצל - אחיו של מנחם נספו באחת "האקציות" כאשר בריסק נכבשה שנית עלידי הנאצים בפרוץ מלחמת גרמניה-רוסיה.

גמר בית-ספר עברי של "מזרחי" ועבר ללמוד לגימנסיה הפולנית בה עמד בתוקף על זכויותיהם של התלמידים היהודים לא לכתוב ולא לחלל את השבת.

עד גיל 13 היה "כפיר" בארגון הצופים ("השומר הצעיר"). בגיל 16 הצטרף לתנועת ברית תרומפלדור (בית"ר) ובשנת 1930, שמע בפעם הראשונה את זאב ז'בוטינסקי - שהשאיר עליו רושם בלתי נשכח.

לאחר שגמר את חוק לימודיו בגימנסיה התחיל ב1931 ללמוד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת וארשה. התגורר שנים רבות בבית-האקדמאים היהודיים בפרברפראגה והתפרנס ממתן שעורים פרטיים. היה מעורב בחיים הצבוריים של הסטודנטים וידוע מנאומיו ומהוויכוחים הפומביים עם ייבים פוליטיים. היה ממארגני ההגנה העצמית של הסטודנטים היהודיים נגד התקפות פורעים אנטישמיים והשתתף בהתנגשות הדמים הנודעת בין מאות סטודנטים יהודים מצויידים במקלות ובין אלפי פורעים מזויינים בסכינים.

את למודיו גמר בשנת 1935 כמוסמך למשפטים (מגיסטר יורי). ב-1932 נתמנה כקצין נציבות ביתר בפולין וראש המחלקה הארגונית. ביקר כמעט בכל ערי פולין והתפרסם כאחד מטובי הנואמים: בעברית, פולנית ואידיש. השתתף בקביעות בעתונות הבית"רית ("המדינה" "המדריך", "המצודה" וכו') וכתב מספר חוברות על נושאים רעיוניים. פעל במפלגה הריביזיוניסטית והיה מראשי החלק האקטיביסטי בהצה"ר. נשלח על-ידי ז'בוטינסקי לצ'כוסלובקיה לעמוד שם בראש תנועת בית"ר.

בשנת 1937 חזר מהשליחות. אירגן והשתתף בהפגנה גדולה נגד הפוליטיקה האנטי-יהודית של האנגלים בארץ-ישראל ונאסר על-יד בנין הצירות הבריטית בורשה כשהלך בראש המפגינים. נכלא בבית-הסוהר הנודע בפביאק. ההפגנה השאירה רושם והד רב ולאחר התערבות אצל השלטונות הפולניים - שוחרר מבית הכלא.

ארגן את הקבוצות הראשונות של בית"רים שיצאו כעולים "בלתי חוקיים" לארץ-ישראל.

בהמלצת זאב ז'בוטינסקי נתקבל להתמחות במקצוע כעורך-דין בבוריסלב ובדרויחביץ. שם נשא לאשה, במאי 1939 את עליזה בת צבי ארנולד.

ב-1938 נבחר כציר לכינוס השלישי של בית"ר העולמית בורשה ונשא נאום אידיאולוגי שגרם לויכוח גדול בו השתתף זאב ז'בוטינסקי. בגין נאם על הכרח של שחרור ארץ-ישראל בכוח הנשק העברי. לפי הצעתו נתקבל שינוי הנוסח של הנדר הבית"רי, במקום : "אכין זרועי להגנת עמי ולא אשא זרועי אלא להגנה" נאמר "אכין זרועי להגנת עמי ולכבוש מולדתי".

בהתחלת שנת 1939, כשבית"ר הפולנית מנתה כ-70 אלף איש נקרא על-ידי ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי לעמוד בראש התנועה ונתמנה כנציב בית"ר בפולין.

מלבד תפקידיו הכלליים התמסר לארגון עליה ב' ולווה מספר שיירות עד נמלי היציאה. הוא בלה 3 שבועות עם הטרנספורט הגדול והאחרון - לפני פרוץ המלחמה - שנתקע במניאטין על הגבול הפולני-רומני, כתוצאה מהתערבות דיפלומטית ופוליטית של הצירות

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2080). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2080