Volume 5

Page 2098

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מהדורה שבועית מוגדלת בשביל הקוראים בחו"ל. בטבת תרע"ה נסגר בפקודת השלטון הטורקי משהלשין מישהו, כי האחראי, בעל הרשיון, מר יעקב מרגובסקי, נמצא מחוץ לגבולות הממלכה. מאז הוציא בתרע"ו ובתחילת תרע"ז 14 חוברות לעניני השעה, שלפי החוק לא דיו זקוקות לרשיון: שמונה בשם "לפי שעה", חמש בשם "מענינא דיומא" ואחת בשם "תרע"ו". בעקב תלאות מלחמת-העולם נתגלגל מירושלים לפתח-תקוה, שהיתה מרכז ישובי גדול למגורשי יפו ותל-אביב ולמהגרים רבים מירושלים. שם הוציא עתון יומי בהקטוגראף, בו מסר בתרגום עברי את ההודעות מהמתרחש בשדות הקרב שהשיג מאת הקונסול הגרמני ליפו שישב בוילהלמה. "עתון" זה, שהדפיסו בעצם ידיו ב-120-100 העתקות, היה המקור היחידי לחדשות בשביל הקהל הרב שהתרכז אז בפתח-תקוה, והפצתו ומכירתו נעשתה בידי מוניש אייזנמן מגולי ירושלים. משנכנסו האנגלים לפתחתקוה הפסיק את הוצאת עלון החדשות וחזר ירושלימה. מאדר תרפ"ד עד סוף תרפ"ה הוציא ביחד עם ר'

ישראל בר-זכאי (ברדקי) את השבועון "הד העם" בירושלים. בראשית תרפ"ז נכנס כחבר למערכת "דאר היום" וכתב בו יום-יום את הפרק "מיום עד יום" (3-2 מאמרי תגובה והערכה על ענינים אקטואליים,) ולעתים קרובות גם מאמרים במדורים אחרים בחתימת י. או י"ן.

עבודתו זו נפסקה באמצע תרפ"ט, כשהעתון הוחכר למפלגה הרביזיוניסטית וז'בוטינסקי הרכיב לו מערכת חדשה. מאז התמסר מר ילין לעבודות ספרותיות אחרות. בתרפ"א הוציא ספר לימוד לדקדוק, חלק הניקוד ובתר"ץ חלק שני לתורת הפעלים. הכין בכתב את הספרים "שפה ודקדוק בתלמוד", "אבותינו" (מחיי הדור הקודם בירושלים), "רבי שמואל סלנט" (סיפורים וזכרונות מחייו), סיפורים על רקע חיי הישוב הישן בירושלים וזכרונות מתקופת מלחמת-העולם א'.

צאצאיו: משולם זלמן (מורה), שלום שכנא (רב בארה"ב), חיים (חימאי, מנהל ביח"ר לרפואות באנגליה), אריה (בעל ביח"ר לרהיטים בלידס, אנגליה), צבי (מתלמידי האוניברסיטה העברית), מיכה (עובד ביהלומים),

עמנואל (מתלמידי ביהמ"ד למורים מזרחי), רבקה אשת אברהם רוז, עדינה אשת גדליה הייבלום, שרה, אורה.

שמואל גורודיסקי

נולד במיר, פלך מינסק, רוסיה הלבנה, בשנת תקצ"ה (1835), לאביו, הרב זאב פרץ (מהמרצים בישיבת

מיר, מגדולי המתנגדים לחסידות; בן הרב ברוך , מתלמידי הגר"א) ולאמו רחל. למד תורה מפי אביו ובישיבת מיר. נשא לאשה את חוה רישה בת ר' אריה (או שריה) ליב זיץ (עבד כפקיד בעסקיו של אחד מעשירי מיר, ואח"כ עסק במסחר).

המשיך לקבוע עתים לתורה ולתת שיעורי תלמוד בצבור בערבים ובשבתות. עסק בצרכי צבור, וביחוד התמסר לפעולות "חובבי ציון" והיה מראשי הפעילים והמנהיגים בסניף המקומי. המציא שיטות מקוריות להרבות

את הכנסות הקופה של חובבי ציון (על-ידי הגרלת ניירות-ערך ממשלתיים, מכירת אתרוגי ארץ-ישראל) וגם את ילדיו חינך במצות ישוב והיה מעסיקם בנשיאת הלולב בחג הסוכות לבתי בעליו-שותפיו ובחלוקת עתונים עבריים, שהיה סוכנם, ושכר השרותים הללו היה קודש לקופת חו"צ. ניהל חליפת מכתבים עם ראשי מרכז חו"צ באודיסה, והשתתף כציר הסניף בועידות

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2098). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2098