Volume 5

Page 2103

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשאלות מדיניות כלכלית, וביחוד בעניני מס הכנסה ופיצויים מגרמניה, את הספר "פקודת מס הכנסה א"י," שמהדורתו השניה יצאה ב-1946, ובמה חוברות על תביעות העם היהודי מאת גרמניה.

יצא בשליחות הועד הלאומי לועידת החירום של הקונגרס היהודי העולמי באטלנטיק סיטי (1944) ובשליחות הועד הפועל הציוני בתור חבר הועדה המיעצת

ללייק סכסס (מאי 1948).

היה פעיל בהתאחדות עולי גרמניה, אח"כ במפלגת "עליה חדשה" ועבר עם אחרוני מנהיגיה וחבריה למפלגה הפרוגרסיבית.

משנתמנה על ידי נשיא המדינה, על יסוד המלצת ועדת הכנסת מיום 30.8.49 לכהונה העליונה של מבקר המדינה, פרש בהתאם לחוק מכל פעילות עסקית ופוליטית.

בניו : אלי, רפאל.

לוין קיפניס

נולד ט"ו באב תרנ"ד (1894) בעיירה אושומיר הסמוכה לזיטומיר, פלך ווהלין (אוקראינה). אביו פסח (איש-חסיד וחזן בביהכ"נ דחסידי טשרנובל, משושלת כלי-קודש) ואמו רחל בת חייקל ברויזמן (מן האמידים).

למד ב"חדרים" וב"תלמוד-תורה" אצל מלמדים קפדנים ש"הרביצו" תורתם. בשעות הפנאי היה הילד נחבא אל עלית הגג ועוסק בציורי "שויתי" וחוטב בעץ חיות הקודש וכרובים פורשי כנפים.

בן אחת-עשרה עבר לחדרו של מורה ותיק, אישתרומות, בן-ציון שמו, והילד כאילו התעורר מתרדמה עמוקה ונתפרסם לטוב בכל העיירה.

בן שתים-עשרה נמנה בין חובשי בית-המדרש והתמיד בגמרא יומם ולילה.

באותה תקופה נזדמן מו"ס לביהמ"ד, חיטט הנער בין ספרי הרומ"ל ומצא מיני חוברות "משונות" של דקדוק ומליצה, שלא ראה כמותן עד היום ההוא. רכש לו כמה מהן בפרוטותיו שהיו שמורות אתו, ובאותה

עלית-גג התיחד אתן יום-יום ושינן את הכללים והמליצות הלוך ושנן, הלוך ושנן. זאת היתה "ההצצה" הראשונה.

כשנעשה בר-מצוה ברך עליו אביו את הברכה הידועה ושילחו להיות מורה בכפרי הסביבה.

פרשת הנדודים התחילה. עבר מכפר לכפר ומעיר לעיר, מלמד ולומד כאחד.

שעה גורלית היתה כשנתגלגלו לידיו גליונות בודדים של עתון הילדים ""החיים והטבע", הם כבשו את לבו בתכנם ובצורתם ו"הרוח החלה לפעמו". לילות כימים עשה וכתב סיפורים, שירים ומחזות וחידות ופתגמים והעתיקם בכתב מסולסל על דפי נייר גדולים ועיטרם עיטורים כמתכונת אותם גליונות.

לא ארכו הימים והתחיל לנוע על הערים הגדולות זיטומיר, וורשה, ושקד בלימודים כלליים כאקסטרן באותם הימים.

פרסומו הראשון היה בעתון הילדים "הפרחים" לי. ב. לבנר שם הדפיס ציורי-נוי וחידות מצוירות (רבוסים), ובשנת 1911 נדפס שם גם שירו הראשון "הילד החולה". י. ב. לבנר עודדו והוסיף להדפיס מפרי עטו של הסופר המתחיל.

כשחזר לעיירתו אושומיר יסד בה "חדד מתוקן" לבנים ולבנות, ריכז את בני הנוער, נוסדה ספריה עברית, נערכו נשפים והצגות בעברית, פרחה העבודה הציונית. הוא פעל והפעיל, היה מן המלהיבים והנלהבים, עד שקם ועלה לארץ-ישראל בשנת תרע''ג (1913).

מיד לבואו נתקבל כתלמיד בביה"ס לציור "בצלאל".

באותה שנה פרצה "מלחמת העברית" בבתי הספר של "עזרה", הוקם סמינר עברי לגננות ונוסד גן-ילדים עברי בהנהלתה של הגננת הגב' חסיה פינסוד-סוקניק

(אמו של הרמטכ''ל יגאל ידין). אז כתב את השיר הראשון לגן-הילדים: "חנוכיה, חנוכיה, ספרי נא לי מעשיה !"

בפרוץ מלחמת-העולם הראשונה נאלץ לעזוב את "בצלאל" ואת ירושלים, עבר לתל-אביב והיה עוזר עם יש"י אדלר וש. ח. ברכוז בהוצאת "ספריה קטנה לילדים".

התעתמן ונתפס כמה פעמים ע"י התורכים ונאסר ונפדה, עשה ברחובות ובראשון לציון כשומר בכרמים,

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2103). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2103