Volume 5

Page 2116

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קיבל את הצעת התאחדות בעלי הבתים בתל-אביב להיות לה למזכיר מארגן. יסד וערך בשותפות עם סעדיה שושני את הבטאון "הבונים" של ההתאחדות והעלה אותו לרמה פובליציסטית מסוימת, יזם וארגן פעולות שונות להעלאת מעמדם של בעלי הבתים, שהוא ראה אותו ירוד. ניהל גם את המרכז הארצי של הסתדרויות בעלי הבתים בערים ובמושבות. ובפעולותיו אלה נתגלה במזיגה מוצלחת של איש הרוח ואיש המעשה, שעלה בידו לרכוש כבוד למעמד של נותני לחמו ולרכוש אצלם כבוד לתרבות העברית, שנושאה המובהק משרת את עניניהם בהצלחה. תרם יזמה ומעוף גם ל"כופר הישוב", עיבד את פרטי התכנית וארגן את יום ההתנדבות הראשון להתרמת כל הקהל ל"כופר הישוב".

תוך עבודה מאומצת ואוכלת כוחות נפשיים רבים חלה בלבו ונפטר בתל-אביב, י"ז תמוז תרצ"ט (3.7.39) ונקבר בנחלת יצחק.

צאצאיו: יצחק (חבר קיבוץ תל יצחק של "העובד הציוני", מראשי תנועת "הנוער הציוני"), רבקה אשת אליעזר פוזיס (היה קצין בצבא ישראל).

עמוס פרידמן

נולד בתל-אביב, כ"ז סיון תרפ"ט (5.7.1929), לאביו משה (סוחר), ולאמו בתיה בת יצחק כרמל (עסקנית בתנועת החרות).

למד בבית הספר הכרמל וגמר בשנת תש"ג את המחזור השמיני. המשיך בלימודיו בבית הספר התיכוני למסחר וסיים אותם בגימנסיה "השכלה". נגש לבחינות של המועצה הא"י ללימודים עליונים, עמד בהן וקבל כדרכו בכל שנות לימודיו ציונים טובים.

בכל השנים האלו עסק גם בספורט, היה חבר ה"מכבי הצעיר", הצטיין בפעולות חג"ם והועבר לשורות ה"הגנה".

אולם החרפת היחסים בין השלטון הבריטי לבין הישוב העברי שנתה את דעתו ביחס לדרכי ה"הגנה" וסבלה את תכניותיו להמשך הלימודים. הוא עמד להתקבל באוניברסיטה בארצות הברית במכון להנדסה ואף ויזה כבר היתה לו.

ודוקא אז החליט להצטרף לשורות אצ"ל כדי להלחם בשלטון הבריטי המדכא.

מעתה נפתחה פרשה חדשה בחייו. בתחלה קשה היה לו להסתגל לחברתו החדשה. אנשי היחידה שלו היו משכבות העוני, אנשי עמל ומחוסרי השכלה. אבל יעודם וגורלם של לוחמים למטרה קדושה אחת התיך את כולם לאהבה ולחברות טובה.

נטייה מיוחדת הראה לייצור אמצעי מלחמה. תמיד הגה ויצד לשפר את צרכי המלחמה, לשכלל את הנשק של המחתרת.

מסור וחרוץ בעבודה. לא אהב לבזבז זמן בשיחות בטלות.

בליל ההילולא ברחובות תל-אביב לרגל החלטות או"מ ב-29 בנובמבר, הסתייג מהשמחה ההמונית באמרו: "אין לשמוח. עוד מחכים לנו ימים קשים מאוד..."

עם התחלת הקרבות על תל-אביב גוייס ליחידות הקרב בדרגת סגן. כנויו היה יהוידע.

כשגברו התקפות הערבים מכיוון אבו-כביר ושכונת שפירא נשלח לשם עם יחידתו. התקיף את האוייב

ברמונים. כאשר נפצע בידו שהחזיקה רמון, כסה בגופו על הרמון לבל יפגע בהתפוצצותו באחרים וכך הציל בדמו את חיי חבריו-חייליו.

נפל בכ"ט באדר ב' תש"ח (9.4.1948).

ב"הנוער הלוחם" (כסלו תש"ט) פורסם שיר בשם "מולדת" לזכרו מאת אמו.

אהרן אבני (קמינקוביץ)

נולד בשנת תרס"ז (27.11.1906) ביקטרינוסלב אוקראינה, לאביו מיכאל-דוד (חתנו של הנצי"ב נפתליצבי ברלין מוולוז'ין; מופלג בתורה ודרך ארץ, בעל

נכסים ובעל דמיון עד שאגדות נתרקמו על אישיותו) ולאמו אסתר בת יעקב פחמוצקי .

בהיותו בן 12 התיתם מאמו ואביו ועבר לדרום רוסיה, אך בדאגתו לחינוך ילדיו (הבן הבכור שמואל,

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2116). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2116