Volume 5

Page 2129

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

השתתף ביסוד "אגודת המים לעמק חרוד"; בהקמת הבמה המשותפת לתל-יוסף ועין-חרוד, ובהקמת "בית חיים שטורמן''. כל הזמן חבר משק תל-יוסף.

נשא לאשה את יונה בת ליב בודינגר מצ'ורטקוב (גליציה המזרחית).

בנותיו: דלילה אשת אסף שמחוני; יעל.

הרב צבי הירש ילין

נולד בסקידל, מחוז גרודנה, רוסיה, ו' תמוז תקצ"ה (1835), לאביו הרב שלום שכנא מגיה (ראה עליו ערך מיוחד בכרך זה) ולאמו דובקה בת ר' שלום . למד בישיבות והתמחה בשקידה עצמית בכתיבת ספרי תורה ומפי אביו למד את מלאכת ההגהה וידיעת המכורה לכל פרטיה וענפיה, וכן למד והגיע לבקיאות מופלאה בכל הלכות סת"ם מיסודן במקורות הראשונים ועד לענפיהן באחרוני-האחרונים שבין הפוסקים.

נשא לאשה את מיכלה בת הרב ר' יצחק. הצטרף להוריו ולביתם כשעלו ארצה בדרך-נדודים ארוכים ובשנת תרי"ח הגיעו ירושלימה. המשיך במלאכתו ונודע כסופר סת"ם ומגיה ממדרגה ראשונה ומשנודע להרב הראשי ר' שמואל סלנט על בקיאותו העצומה בהלכות סת"ם מינה אותו למורה-הוראה מיוחד בהלכות אלה והיה שולח אליו את גל השאלות במקצוע זה שהובאו אליו מאנשים מקומיים וגם את השאלות בכתב שבאו מרבני הגולה. במשך שנים מעטות היה גם ממונה בכולל הורודנא.

הצטיין בסגולותיהם של יקירי ירושלים: איש אמת, נוח לבריות ושומר על סדרי-חיים קבועים ללא שינוי. נהג כל ימיו להתפלל "ותיקין" (שחרית עם הנץ החמה), וכשהתישב בין הראשונים בשכונת "משכנות ישראל" (שנבנתה אחרי "מאה שערים") ולא היה בה מנין ותיקין, היה הולך משם יום-יום בדמדומי שחר, ואף בימי גשם ושלג, אל העיר העתיקה למנין של ותיקין שהיה שם, ולא פעם פגעו בו הפלחים שבאו מהכפרים למכור יבולם בעיר, אבל גם פגעים אלה לא הניאוהו לשנות ממנהגו.

סוף-סוף עלה בידו לסדר מנין ותיקין בשכונה, שקבעו את זמן תפלתם לא על פי לוח ושעון, אלא על פי ראית הנץ החמה במו עיניהם. משנבנו בתים מול חלונות המזרח של בית הכנסת והסתירו את ראות הנץ החמה, אסף ר' צבי כספים וביחד עם הרב מנחם מנדל מינסקר והרב יעקב מן ועוד מנכבדי השכונה הוסיפו קומה שלישית על בית הכנסת ויחדוה לתפלת ותיקין.

נפטר בירושלים, י"ד כסלו תרע"ד (13.12.1913). צאצאיו: שלום שכנא, יצחק יעקב, רחל טויבה אשת ר' אליעזר זילבר, שרה בילה אשת הרב עקיבא פרוש .

אריה ליב כץ

נולד בוילנה, ליטא, ט"ו אדר תרנ"ז (1897), לאביו שמעון (מנכבדי הסוחרים בעיר, מראשוני חובבי ציון,

שביתו שימש בית ועד לעסקנות ציונית ועברית) ולאמו שושנה בת אליהו מינדס. קיבל חינוך מסורתי ולאומי בעברית. למד בגימנסיה רוסית והיה פעיל בעבודות הציוניות באגודת הנוער "התחיה". הצטיין בתעמולה ציונית, ביחוד בחוגי הפועלים. מתוך נטיה לציור עזב את לימודיו בגימנסיה לפני הגמר, עבר לקיוב ולמד שם באקדמיה לאמנות הציור. המשיך בפעילותו הציונית במחתרת ומשנתגלה למשטרה הצארית שהשתתף באספה ציונית בלתי-ליגאלית נמלט מקיוב לעיירות שונות באוקראינה וגם בהן המשיך בפעולתו ה"אסורה". ארגן חוגי נוער, ערך פגישות הסברה על נושאים ספרותיים ולאומיים, הצגות קטנות וכו' כדי לקרבם לציונות ומגמתו היתה לצאת איך שהוא מרוסיה ולעלות ארצה.

משפרצה מלחמת-העולם ב-1914 חזר לקיוב והתמסר לעבודה לעזרת הפליטים והמגורשים היהודים מפלכיהספר המערביים. השתמש בפספורטים "מושאלים", כדי להפטר מהגיוס, והמשיך בפעילות ציונית (ב"צעירי ציון") בקיוב וביתר ערי אוקראינה. משפרצה המהפכה

הרוסית נלחם לציונות באספות הפועלים היהודים והכריז על בנין ארץ-ישראל עובדת, ללא מנצלים ומנוצלים. משלא יכול לעלות ארצה מרוסיה, בעקב המלחמה והמהפכות, הרחיק נדוד אל המזרח הרחוק כדי להגיע ממנו אל "המזרח הקרוב". נדד דרך סיביר והגיע אל העיר המנג'ורית חארבין, בה היה אז צבור יהודי חפשי תחת חסות רוסית בארץ זרה. שם עסק בציור ובצילום לפרנסתו ואת זמנו הפנוי הקדיש ליסוד אגודות "צעירי ציון" בחארבין וביתר ישובי היהודים במזרח סיביר. השתתף במערכת העתון הציוני "ייברייסקיה ז'יזן" ("חיים יהודיים'' ברוסית), בכתיבת פיליטונים שונים, ובעבודת ארגון ותעמולה ציונית בכלל.

כשנודע שם על הצהרת בלפור ארגן בראשית 1918 עשרות צעירים מתנדבים לגדוד העברי ועמד לנסוע עמהם להשתתף במלחמת שחרור הארץ, אך בגלל שיבושי התחבורה בתנאי המלחמה לא יכלו להפליג.

אחרי המלחמה יסד את "החלוץ" בחארבין ובערי המחוז. הפליג (עם אשתו צפורה שנשא שם) בראש קבוצת החלוצים הראשונים מהמזרח הרחוק דרך יאפן, הודו

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2129). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2129