Volume 5

Page 2136

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

גם הוא ונודע כצלף מוכשר. נתמנה למפקדו בפעל ונבחר למפקדת הגוש של חבל פתח תקוה. נבחר לחבר הועד הארצי למען החייל והיה אחד מהשלשה שהוטל עליהם לארגן מטעם ה"הגנה" את המלחמה הפאסיבית נגד פעולות הבריטים בחיפושי נשק ובציד מעפילים.

בשנת ת"ש נבחר מטעם פועלי אגודת ישראל לחבר מועצת העיר פתח תקוה. משתתף בעבודת העיריה וועדותיה ומשמש יו"ר ועדת הבקורת העירונית. עונה לפונים אליו, בלי הפליה מפלגתית, ומשתדל לעזור להם בעניניהם הקשורים בעיריה עומד על משמר קדשי הדת והמסורת בהנהגת העיריה ובהשתדלותו נרכשו המגרשים לבניני בתי-הספר וגני-הילדים החרדים "שארית ישראל" (לבנים) ו"בית יעקב" (לבנות).

עזר להקמתה מחדש של הישיבה הגדולה "ישיבת פתח תקוה" בשנת תרצ"ד והצליח להביא מחו"ל את הרב ר' יחזקאל לווינשטיין, המפורסם בעולם הישיבות כמשפיע רוחני גדול ואח"כ את הרב ר' אבא גרוסברד מגדולי תלמידיו של הרב ר' ירוחם ומשגיח בישיבת מיר.

מהיוזמים להקמת המוסד "בית מושב זקנים וזקנות בפתח תקוה" שנמצאים בו קרוב לתשעים זקנים והנהו חבר ההנהלה בו עד היום.

עם הגברת עלית הנוער אחרי מלחמת העולם השניה נקרא על ידי הועד הפועל העולמי של אגודת ישראל לארגן ולנהל את המכשיר הכספי וההנהלתי של "המפעל למען ילדי ישראל". התמסר לתפקיד זה במשך שנה והצליח לבססו ולהקים סניפים בארץ ובחו"ל.

בשנת תש"ח נתמנה לתפקיד סגן ראש השרות הדתי בצבא ההגנה לישראל בהווסדו ובתש"ט לראש השרות. התמסר ביחוד לארגן הספקת מזון כשר לחיילים, והצליח בכך על אף הקשיים הגדולים. הוצע לאות הצטיינות וקיבל מכתב הערכה והוקרה לרגל שחרורו וחזרתו לחיים האזרחיים.

צאצאיו : יהודית, מרים, חיים, דיצה.

חיה (עטיל) פיקוביץ

נולדה לאביה שלום דב (שם שהוחלף לר' אלטר שורץ ), ולאמה לאה , בשנת תרל"ו (1876) בצפת.

אביה, מקדמוני המתישבים בג'י-אוני (הוא הכפר הערבי ג'עוני) בקרבת ראש-פנה. שירת בתור ספק ראשי להנהלה הגדולה של הברון רוטשילד בראש-פנה וביסוד המעלה. היה חסיד נלהב, מלא מקום רב וחזן. חונן בנעימות הקול.

לעת זקנתו, אחרי חסול הנהלת "הבארון", פתח מלון בראש-פנה.

מצד אמה, התיחסה אל הרב מבוצ'ץ (נכדתו). הוריה עלו ארצה מרומניה, עוד לפני עלית הרומנים, שיסדו את ראש-פנה.

נישאה לראובן יוסף פיקוביץ (ראה בכרך ד' עמוד 1569), בשנת תרנ"ד.

בשנת תרס"ח (1908) עברה עם בעלה וילדיה לכפר תבור, להתישבות על הקרקע. יחד אתו נשאה בעול התלאות, המצוקות והסכנות של הימים ההם. חנכה את ילדיה לאופי, לחובה ולמסירות. ניבאה גדולות לבן-זקוניה (האלוף יגאל אלון) שעזבתהו כבן 6 ולא זכתה לראות בהתגשמות נבואתה.

היתה מחוננת בשאר נפש ושאר רוח. נאמנה, ישרה וצנועה בחייה.

תבונתה ונמוסיה היו למופת, וכן שמה הטוב הלך למרחקים, עד שערביות הסביבה נוהגות היו להחביא אצלה את חסכונותיהן, כפקדון. נוהגת היתה לתת צדקה בסתר לנצרכים.

אך התלאות והעבודה המפרכת לפי התנאים של הימים ההם הכריעוה. חלתה ושכבה כ-8 ימים רצופים. נפטרה בכפר תבור, ט"ו בכסלו תרפ"ה.

בעלה, ראובן יוסף, הספידה במלים אלו: זכרתי לך חסד נעוריך, לכתך אחרי למדבר, לחיים קשים, בכפר.

צאצאיה : משה (לשעבר המנהל הכללי של רכבות ישראל), מרדכי (יו"ר המועצה המקומית בנימינה), צבי (לשעבר חבר מועצת העיר נתניה. כיום מוכתר נתניה ומנהל מחלקת הגנים והנטיעות של העיר), אליאב (מנהל רכבת בישראל), דבורה אשת פנחס הרשקוביץ (מנהל מחלקת הצרכנים בחברת החשמל, בחיפה), האלוף יגאל אלון.

משה רוזנפלד

נולד במלחמיה (שהוסב שמה אח"כ למנחמיה), כ"ח כסלו תרס"ו לאביו שלמה יצחק (ממיסדי המושבה וראשה ומנהיגה מראשיתה. ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו שושנה בת אשר שפירא.

למד בבית-הספר המקומי וגדל מילדותו באוירה של מלחמת תמיד להגנה מפני שודדים ורוצחים ושוסים ערבים משני עברי הירדן והיה עד ראיה לאסונות לא מעטים, בהם קופחו חיי יהודים מהמושבה ומסביבתה בדרך ובשדה ובשמירה על-ידי מרצחים. (גם

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2136). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2136