בתרנ"ג: דיודה הרב אבא זלצמן נרצח בידי הנאצים כששלטי באוקראינה).
למרה בבי"ס עממי. כשרונה המוסיקלי נתגלה משחר ילדותה והתחילה ללמוד פסנתר בקונסרבטוריון "שולמית". בת שמונה נגנה לפני הפסנתרן הצרפתי הנודע אלפרד קורטי בעת ביקורו בארץ והוא אישר את כשרונה כראוי לטיפוח בלימוד בחו"ל. בת 9 יצאה לפאריס עם אמה ואחיה יאיר (ראה עליו ערך מיוחד בכרך זה) ולמדה ב"אקול נורמאל ד'מוזיק" ואח'כ בקונסרבטוריון הלאומי בפאריס ובגיל 15 זכתה בפרס ראשון בפסנתרנות וניגנה כסוליסטית בתזמורת קולון בפאריס בניצוחו של פאול פאראי והעתונות הצרפתית ציינה אותה כווירטואוזית מלידה וניבאה לה עתיד מוסיקלי גדול אחרי סיבוב-רסיטלים בערים הגדולות בצרפת וביתר מרכזי המוסיקה באירופה חזרה ארצה ב-1939. הופיעה ביותר מ-150 קונצרטים עם התזמורת הישראלית וברסיטלים רבים בארץ; הוזמנה למצרים וללבנון, לארצות צרפת, בלגיה, דניה, שוודיה, נורבגיה, פינלנד, אנגליה, קליפורניה; הוזמנה פעמים לדרום אפריקה ורודזיה ומוזאמביק וכן לאוסטרליה וניו-זילנד: הוזמנה לאמריקה לקונצרטים, לנגינה בשידוד ובהקלטות; ניגנה פעמים רבות ברדיו בארץ ובחו"ל. ניגנה בניצוחם של ד''ר מלקולם סרג'נט, פאול פאראי, סיר ארנסט מק-מילן, לואיס כהן, מיכאל טאובה, איסאי דוברובן, שארל מינש, יאשה הורנשטיין, גיאורג זינגר, פרוידנטאל, רוזנטאל ואחרים. בתקופת מאבק המחתרת הופיעה בכינוסי ה"הגנה". במלחמת-העולם ב' הופיעה בארץ ובחו"ל במחנות צבא ובבתי-חולים צבאיים. במלחמת ישראל הופיעה במשלטים, וגם בבארשבע ביום השנה לכיבושה ולזכר אחיה יאיר שנפל בנגב.
בסיוריה בחו"ל נתנה גם קונצרטים לטובת מוסדות יהודיים כגון: התזמורת הישראלית, אהל, הבימה, מגן דוד אדום, עלית הנוער, ועוד.
חברה בחבר האמנויות בישראל.
פרסמה רשימות בעתונות העברית בארץ ובאנגלית וצרפתית בחו"ל.
ב-1947 נישאה ליגאל ווייסמן מקאהיר.
משה זטלנד
נולד בצ'רניגוב, פלך קיוב, אוקראינה, י"ז חשון תרנ"ג (1892. 11. 2), לאביו חיים (סוחר יערות) ולאמו דבוסיה לבית פוטפובסקי . למד בחדר מתוקן ובבי"ס ריאלי בצ'רניגוב. ב-1310 יצא לארה"ב, עבד בבתי-חרושת במילווקי והיה פעיל במפלגת "פועלי ציון" ובבית-הספר האידי. המשיך להשתלם בשעורי ערב במילווקי ואח"כ בוושינגטון, שמה עבר ב-1913 ועבד בבית מסחר לעתיקות. המשיך את פעילותו ב"פועלי ציון" ובשנות מלחמת-העולם עזר לעסקני המפלגה, המהגרים המגורשים מארץ-ישראל, יצחק בן-צבי ודוד בן-גוריון, ביסוד "החלוץ" באמריקה. לשם קיום מצות חלוציות בגופו עבר ב-1917 ללוס-אנג'לס ללמוד חקלאות בקליפורניה בתור הכשרה לעליה לארץ.
בראשית 1918 התנדב לגדוד העברי האמריקאי, עלה ארצה ושרת בגדוד עד שחרורו ב-1920, ואח"כ עבר עם חבריו המשוחררים שנשארו בארץ לעבוד במחנים, במרחביה ואח"כ בשכונה ליד יבנאל שנקראה אז "חוה אמריקאית".
ב-1921 נשא לאשה את שרה בת אברהם ירמיצקי. ב-1923 עבר לתל-אביב, עבד בנגריה "דרור". נבחר כחבר למועצת פועלי ת"א ויפו ולמזכיר אגודת פועלי העץ. ב-1928 יצא לעבוד כמנהל הטרנספורט בהקמת מפעל-רוטנברג בנהרים. ב-1930 עבר לרמתים ומשם למקום התנחלותו הקבוע בירקונה בין ראשוני מיסדיה.
היה רוב הזמן מוכתר וחבר הועד המקומי ובועד הגוש של ההתישבות העובדת ביהודה ובשרון. ב-1933 יסד את הקואופרטיב להובלה "המרץ" ומ-1935 ואילך הנו מנהל השווק והטרנספורט במרכז "תנובה" בתל-אביב. היה כל השנים חבר ב"הגנה".
בנו: יואל .
דוד קלר
נולד ב' בכסלו תרנ"ה (22.12.1894) בראש פנה לאביו אהרן ירמיהו (ראה כרך א', עמוד 88) ולאמו שרה ליפשא בת הרב זאב רומן מבסרביה כבן זקונים (חמשה אחים ושלוש אחיות היו).
בגיל שלש הוכנס ל"חדר" של זיידע מלמד ובגיל שבע היה כבר בקי בחומש ורש"י. חינוך כללי קיבל בבית הספר בהנהלתו של ד''ר אפשטיין. מוריו היו יהודה ענתבי וגברת סגל. כעבור זמן עבר בית הספר להנהלת שמחה וילקומיץ . בתלמוד השתלם באופן פרטי אצל משה נאמן. בגיל צעיר עזר בעבודות במשק, בגן וברפת. נתפרסם בסביבה וביחוד בקרב הערבים כרוכב מצוין. הערבים התיחסו ביחס דרך ארץ כלפי כל המשפחה.
בהזדמנות הפגישות שנערכו בראש פנה בין מנהל פיק''א חיים קאלוואריסקי ובין ג'מאל פאשה, היה דוד בין מלויו של קאלוואריסקי ובמשמרת הכבוד לשליט הטורקי. כמו כן השתתף בקבלת הפנים לנדיב הידוע.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נתמנה למפקח בעבודות כביש בין ראש פנה למשמר הירדן. עם בוא