Volume 5

Page 2153

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-1924 עלה ארצה ולמד זמן-מה בישיבת "עץ חיים" בירושלים. בימים נוראים ניצח על מקהלה אמנותית בראשותו של החזן יעקב גוזמן בבית-הכנסת הגדול בתלאביב. אח''כ ניצח על מקהלות ועדת התרבות של העובדים בירושלים והיה סגן-מנצח ומנצח באופרה הארצישראלית, אח"כ מנצח הסימפוניה הארצישראלית תסא"י, מיסדה ומנצחה של האורטוריה הארצישראלית, ומ-1929 מנהל מוסיקלי ומנצח ב"הבימה".

באורטוריה נטל על עצמו לעבד ולהכשיר הצגת אורטוריות לקהל יהודי בארץ על נושאים תנ"כיים והיסטוריים-ישראליים מיצירות מחברים נוצריים ברוח המוסיקה הנוצרית. לשם כך עיבד את המוסיקה שלהן (בשיתוף פעולה עם הסופר א. אשמן בעיבוד הטכסטים) ברוח היהדות ובהתאמה לנוף הגיאוגרפי וההיסטורי שלנו. הכין וביצע את האורטוריות "מעשה בראשית" להיידן, "אליהו" למנדלסון, "רקוויאם" למוצרט, "שמשון" ו"יהודה המכבי" להנדל, "יהושע בן נון" למוסורגסקי והחלק הזמרתי של הסימפוניה התשיעית לבטהובן בשיתוף עם התזמורת הישראלית. כן עוסק הוא בתיכנון ובהכנות לביצוע יצירות נוספות (האורטוריה המודרנית "המלך דוד" לא, הונגר) ולהאדרת אמצעי הביטוי והרושם של הצגות אורטוריה (מחול-באלט, לבוש ותפאורה במתיים, הצגות עם, חגיגות תחת כיפת השמים וכו').

ב"הבימה" חיבר מוסיקה ליותר מ-30 מחזות. הידועים שבהם: עלי כינור, יום ששי הקצר, מעשה כשפים, מסעות בנימין השלישי, ילדי השדה, רומי וירושלים, ראובני שר היהודים, האנוסים, מירה'לה אפרת, אדם ושטן, טוביה החולב, האמלט, החטא וענשו, גן הדובדבנים, אנשי רוסיה, ועוד.

נשא לאשה את אסתר בת שמואל ברבדה.

בנותיו: פועה ושולמית (חניכות ביהמ"ד למורות בת"א).

נפתלי הרצל בארסקי

נולד בכפר ריהיזנה מחוז סקווירה, פלך קיוב, אוקראינה, בשנת תרל"ו (1876), לאביו יוסף (שו"ב וש"ץ ובעל-קורא נעים קול וזמר, למדן ומשכיל וציוני נלהב; נהרג בכפר מגוריו בפרעות תרע"ט) ולאמו דינה בת ר' יהושע (החזן של הרבי מסאדיגורה ואח"כ בקלויז חסידי סאדיגורה שבסקווירה).

למד בחדרים ובבית-המדרש ומאביו למד את מדותיו התרומיות ואת נעימת הקריאה הנאה בתורה וזמרת התפלה בהתלהבות חסידית.

בשנת תר''ן נשא לאשה את טובה (גיטל) בת יהושע קרביצקי והיה פקיד וחוכר בטחנות-קמח. כציוני מסור לא הסתפק בעבודתו ובתרומותיו לקהק"ל וביתר הפעולות הפעוטות של ציוני בכפר שבגולה, אלא החל מעביר את משפחתו ארצה על מנת לעלות בעקבותיה. מקודם, עלו בנו משה (ראה עליו ערך מיוחד בכרך זה) ובתו חנה ב-1913. אחרי שמשה נהרג באותה שנה בידי ערבים ליד דגניה ואנשי דגניה הודיעוהו במכתב על האסון, שלח הוא להם אגרת תנחומים ואת בנו שלום , שימלא את מקום אחיו בבנין הארץ ובהגנתה. המכתב, שנתפרסם בשעתו ב"הפועל הצעיר" הוקרא בקונגרס הציוני ועשה רושם כביר. ב-1914 שלח ארצה את אשתו ויתר צאצאיו ורק בנו אהרן נשאר אתו, ואחרי מלחמת העולם א' עלו גם הם.

עבד בהנהלת צרכנית הפועלים ברחובות, בברית הפיקוח של הצרכניות ליד המשכיר המרכזי בתל-אביב ובחיפה ובשנותיו האחרונות בניהול הצרכניה בכפר יחזקאל. היה פעיל כל השנים לטובת הקהק"ל ובכפר יחזקאל היה זקן השופטים במשפט-החברים המקומי. פרסם רשימות בעניני המושב והצרכניה.

שבועות מעטים אחרי פטירת רעיתו בכפר יחזקאל (כ"ב חשון תש"ג) חלה והוכנס לבית-החולים בחיפה. שם נפטר ביום י' טבת תש"ג והובא לקבורה בכפר יחזקאל.

צאצאיו: חנה אשת יעקב הופמן (פקיד בפיק"א בבנימינה, פרדס חנה ואח"כ בטבריה), משה הי"ד (נהרג בדג

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2153). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2153