השתתף בפעילות למען יסוד ההסתדרות העולמית של היהודים הספרדים ושימש כמזכירה הירושלמי בראשיתה, ממיסדי ארגון "חלוצי המזרח" ומפעיליו; מהמיסדים וחבר הנהלה בבנק "קדם", בת"ת "בית אהרן" ובשכונת קרית משה מונטיפיורי; חבר הועד הכללי והועד הפועל של העדה הספרדית בירושלים ; חבר מועצת עזבון בליליוס, חבר הועד המנהל של הגוש הפרוגרסיבי הספרדי בירושלים, חבר במועצת התאחדות הספרדים, יהיה חבר הועד המנהל של בית-החולים "משגב לדך" שבעיר העתיקה.
אחרי חורבן הישוב העברי בחברון במהומות תרפ"ט נסע ללונדון בשליחות העדה הספרדית לדרוש ממנהיגי קרן העזרה שיפור יחס הפקידות של הקרן כלפי צרכי העדה ועתידותיה. מתרצ"א ואילך נטל עליו את הטיפול בעניני הישוב היהודי שהיה בחברון, את הניהול-בפועל של הכוללות לטובת החברונים שגלו מעירם ואת הפיקוח על הרכוש היהודי שנשאר בחברון. גם בשנות המאבק הלאומי והמלחמה מילא בשרות הצבור תפקידים שונים שהזמן גרמם.
צאצאיו : נסים חיים (למד משפטים והוסמך בלונדון), שולמית אשת המהנדס אמנון מלחי, אסתר, מזל.
יעקב קליבנוב
נולד בחולופניץ (פלך מינסק, רוסיה הלבנה) בטבת תרמ"ח (20.12.1887), לאביו ראובן (מורה עברי ועסקן ציוני), ולאמו שושנה בת יצחק ליפשיץ. קיבל חינוך, מסורתי ב"חדר" עד גיל 12. אח"כ עבר לבית ספר ריאלי ממשלתי ברומני (אוקראינה). בשנת 1906 נכנס למחלקת-המשפטים של האוניברסיטה בפטרסבורג. בשנת 1912 הוסמך בתואר למדעי המשפט. השתלם באוניברסיטאות גרמניה ושווייץ עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914).
התחיל בפעולה ציונית צבורית משנת 1904. היה מראשי הנוער הציוני הראדיקאלי "התחיה" בשנים 1905 1910. היה חבר ומזכיר הועד המרכזי של ההסתדרות הציו נית ברוסיה בשנים האחרונות לקיומה 1920-1915. פעיל באגודת "חובבי שפת עבר" וב"חברה למוסיקה עברית עממית ברוסיה''. הקונגרס הציוני הראשון שהשתתף בו היה הי"א (1913) בוינה. מאז משתתף בכל הקונגרסים והועידות הציוניות.
בשנת 1918 נשא את יהודית בת יצחק לייב גולדברג מווילנה.
עלה ארצה באפריל 1921, כעבור זמן מה השתקע בחיפה והחל לעבוד כעורך דין, מבלי להפסיק את העבודה הצבורית.
היה ממיסדי קרית-מוצקין (השיכון העירוני הראשון של המעמד הבינוני על אדמת הקהק"ל). חבר בועד קהילת חיפה, פעיל באגודות רבות (אגודת המעמד הבינוני, אגודת עורכי דין, אגודת שוחרי האוניברסיטה, הסתדרות הציונים הכלליים, בני ברית ועוד).
כעת הוא נשיא אירגון המעמד הבינוני בחיפה, יו"ר אגודת שוחרי האוניברסיטה והאגודה להשתלמות במדע בחיפה, חבר המועצה המשפטית והועד המרכזי של הסתדרות עוה"ד.
נבחר מטעם רשימת הציונים הכלליים כחבר הכנסת הראשונה והשניה. מטעם הכנסת הראשונה נשלח כציר לועידה הבינפרלמנטרית בדובלין (1950).
פעיל בשדה העתונאות והסתדרות הציונית. השתתף באנציקלופדיה היהודית-רוסית ברוקהויז-עפרוני. היה חבר המערכת ואח"כ העורך של "ראזסווייט". פרסם חוברות ברוסית בשאלות הציונות וארץ-ישראל.
בשנת 1946 בזיווג שני נשא את סופיה בת ישראל נגלר. צאצאיו מאשתו הראשונה; נדיבה אשת משה פלוט קין, גבריאל.
דבורה קסטלנץ
נולדה בסטולין (רוסיה הלבנה), כ"ט אלול תרס"ה (1905), לאביה פנחס (תלמיד-חכם וחסיד, סוחר יערות) ולאמה דוברושה בת אברהם צבי גרייבר ; (במשפחתה היו רבנים ומוסיקאים נודעים. בת אחותה היא הפסנתר