Volume 5

Page 2181

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כדי להבטיח פרנסה לבניו, שלא יראו הכרח לנסות את מזלם בארצות נכר, כמו שעשו כמה מבני רחובות ומושבות אחרות בארץ, צירף לעבודתו החקלאית גם פעילות מסחרית וכאשר הבנים גדלו יסד ברחובות את הפירמה ח. א. מילצ'ן ובניו , הפועלת בתור סוכנות "כרמל מזרחי", בירה "נשר", "סוקוני ואקום'', "תעשיות חימיות ממלכתיות" ועוד.

כתב בהזדמנויות שונות בעתוני בן-יהודה , ב"החרות" של בן-עטר , ב"הפועל הצעיר" וב"בוסתנאי" (כרך א' גליון מ"ה, תר"ץ) על נושאים ישוביים וחקלאיים. ובח' תמוז תש"ט נעתק ב"השדה לנוער" "זעקת אזהרה של חקלאי ותיק נגד עקירת עצי שקדים, וביחוד בזמן פריחתם'', וסיים לאמר: "בני אדם! השבעתיכם בפרחי שבט ובקול ה' המתהלך ביניהם, אל תניפו גרזן על השקד, לכל הפחות בפריחתו!"

צאצאיו: מתתיה אשת אהרן כהן, דוד, דב, יוחנן, מרדכי, עזריקם.

ד"ר משה ואלד-יערי

נולד ברז'שוב (ריישא בפי היהודים), גליציה המערבית, ראשית אדר תרנ"ה (2.3.1895), לאביו חיים ואלד (פרטים עליו ראה בערך על שם בנו מאיר יערי, כרך א', עמוד 387) ולאמו פרידה בת יעקב הולשיצר. למד בחדרים, בגימנסיה ובאוניברסיטת וינה והוסמך בה לד"ר למשפטים ולמדעי המדינה. היה פעיל ויו''ר בתנועות נוער ציוניות בריישא ובוינה, בעבודה למען הקה"ק, ובארגון הצופים הציוניים "השומר" (שהיה אח"כ ל"השומר הצעיר") וב-1917 נבחר להנהגתו הראשית באוסטריה.

עמד לעלות ארצה ב-1929, אך נשאר עוד בגלל הצורך בעבודתו לסייע לאחרים בדרכם לעלות. היה זמן-מה יו"ר "החלוץ" בוינה ופעל בעזרה לפליטים ולחלוצים בדרכם לנמל העליה שבטריאסט.

בסוף 1922 עלה ארצה ומ-1923 ניהל את עניני ועד הבריאות המשותף לעירית תל-אביב ולועד קהלת יפו ות"א, שהאמצעים לפעולתו נתקבלו ממס בריאות וממס שעשועים. מ-1927 היה מזכיר מחלקת החינוך העירונית, מ-1933 מזכיר מחלקת הפרסום ומ-1943 ואילך מנהל מחלקח מס עקיפין בעירית ת"א.

נשא לאשה את חיה בת אלתר יוסף הלוי איש הורביץ. חוץ מעבודתו המשרדית פעל גם בעניני צבור ותרבות. ב-1923/24 היה מרצה על עניני מדינה וכלכלה באגודה להשתלמות במדעים. היה חבר הועד וההנהלה של קהלת יפו ות"א מטעם אחדות העבודה, חבר הועד הארצי של קרן היסוד, שופט במשפט השלום העברי, חבר הנהלת הועד המיסד (וזמן-מה ממלא מקום יו"ר) של הארגון למען תוצרת הארץ, חבר ועד האיגוד להשלטת העברית ועמד על משמר העברית בשלטים ובשמות עסקים.

בתו : כרמלה אשת יהונתן אלדר . כחברת ה"הגנה" נאסרה בסתיו 1947 על-ידי המשטרה הבריטית בירושלים באשמת החזקת נשק. הועמדה למשפט צבאי ונדונה לשלש

שנות מאסר או לפדות את המאסר בקנס. בחרה מאסר, לבל יתרגלו הבריטים לסחוט כספים על-ידי פסקי-דין למאסר. ישבה בבית הכלא לנשים בבית לחם, ומשהבריטים החלו מעבירים את מטענם לקרבת נמל יציאתם מן הארץ

העבירו גם אותה - בין כמה אסירים חשובים - למחנה עתלית. בסוף שחררוה ועוד הספיקה להשתתף בהגנה על משמר העמק ואח"כ לשרת בצבא ההגנה לישראל.

דוד שלוש

נולד בשנת תרנ"ה (1895) ביפו לאביו אברהם חיים (ראה כרך א', עמוד 504) ולאמו שרה (שרינה ) בת יצחק אלבז.

קיבל חינוך מסורתי. למד בבית הספר של חברת כי"ח ביפו. גמר קורס של בי"ס תיכוני ולמד שנתים בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה האמריקאית בבירות. שם היה

בין מיסדיהן ופעיליהן של תנועות הנוער הציוני והמכבי, וגם אח"כ היה חבר במכבי בארץ עד סוף ימיו.

משחזר הביתה מילא תפקידים חשובים בבנק אפ"ק ביפו ובתל-אביב. בשנות מלחמת-העולם הראשונה עבד במצרים בבנק Credit Foncier Egyptien וגם שם היה פעיל בעבודה מכבית וציונית.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2181). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2181