Volume 5

Page 2189

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

משנגזרה גזירה על הסוחרים היהודים לפתוח את בתימסחרם בשבת, החליט להגשים את חלום ילדותו ולעלות ארצה, התגבר על אזהרות קרוביו וידידיו שניסו להפחידו בסכנות הצפויות לו ולאשתו ולילדו בארץ הרחוקה והשוממה, מכר את כל אשר לו וב-1884 עלו ארצה והתישבו בכפר הקטן החדש פתח-תקוה. שם קנה קרקע, חפר מרתף באדמה לדירה ראשונה עד שנבנה הבית, נטע כרם גפנים ועד ליבול התפרנס ממסחר בנוסח הזמן והמקום : קנה גמלים והוביל עליהם סחורות מיפו לירושלים. משהחל הכרם נותן יבול בנה בו סוכה גבוהה ושמר בעצמו

בלילות עד גמר הבציר. חלק מהענבים הוביל על גמליו ליקב, בראשון לציון וחלק בארגזים למכירה בערים למאכל. עבד קשה מאד לפרנסת משפחתו ומרוב עמל יומם ולילה אבד מאור עיניו לעת זקנה.

נפטר בשיבה טובה בפתח תקוה, כ"ג אב תרצ"ט (8.8.1939).

כל דרך חייו הקשה מצא עזרה נאמנה מצד רעיתו אסתר , שנולדה בתרי"ח (1858) בסופיה לאביה יוסף בכר ולאמה שרה . גם היא היתה שוחרת ציון מילדותה ולאשרה נישאה לאיש בעל שאיפה דומה לשלה. יחד נשאו את עול החיים והעמל ונוסף לעזרתה לבעלה בבית, בגידול הילדים ובעבודות הפרנסה היתה משתכרת כספים בתפירה בלילות. לכלות עניות היתה תופרת מלבושי חתונה בחנם, וכן היתה מרבה להאכיל רעבים על שלחנה ולאסוף מאחרים ולתת משלה צדקה לעניים. בלכתה ב-1929 בשליחות מצוה לאסוף כסף לצדקה נפגעה על-ידי מכונית, חלתה חדשים אחדים ונפטרה בפתח תקוה, ג' סיון תרפ"ט.

מ-13 הילדים שנולדו להם נספו 9 בקדחת ובמחלות. בחיים נשארו : דוד (חקלאי וסוחר), יוסף (חקלאי וחופר בארות, שהצליח לגלות מעינות מים בכל חלקי הארץ), שרה אשת עקיבא בכר, רחל אשת חיים ליבוביץ (ראה כרך ב', עמוד 829).

משה די-פיג'וטו

נולד בחלב, סוריה, בשנת תרכ"ח (1868) לאביו דניאל (סוחר גדול, עסקן ונדבן; ממשפחה שיצאה מפורטוגאל בעת גירוש היהודים, השתקעה באיטליה ואחד מסעיפיה

התישב לפני כ-300 שנה בסוריה, ניהל במשך דורות קשרי מסחר עם ארצות המערב; למשפחה ניתן תואר אצילות איטלקית וכמה מבניה מילאו תפקידי קונסולים של איטליה ושל ארצות אירופיות אחרות ותפקידים מכובדים בחיי קהלות ישראל במזרח הקרוב) ולאמו מזל בת הלל די פיג'וטו . למד מקרא, משנה, תלמוד ומדרשים מפי רבני העיר שהיו באים ללמוד תורה יומם ולילה בישיבה שהתקיימה בבית משפחתו ובתמיכתה והיתה בה ספריה עברית קדומה ועשירה. השתלם בביה"ס של "אליאנס" בלימודי חול ובשפות והגיע לידיעה מושלמת בעברית, ערבית, צרפתית, אנגלית ואיטלקית. בן תשע נתיתם מאביו ונתחנך בהשגחת אבי-אביו ר' משה פיג'וטו , שהיה קונסול אוסטריה בחלב. בן 18 יצא לחיי המעשה ופיתח עסקי מסחר גדולים באריגים עם אוסטריה, גרמניה, צרפת, בלגיה ועוד.

נשא לאשה את פרידה בת רפאל לוי.

המשיך במסורת אבותיו בנשיאה בעול צרכי הצבור בקהלתו ושקד ביחוד על מפעלי החינוך והחסד.

בתר"ס התישב באנטוורפן שבבלגיה ומראשית תרס"ז ועד סוף תרפ"ד התגורר במנצ'סטר שבאנגליה. תפס מקום חשוב בעולם המסחר ובהנהגת היהודים הספרדים באנגליה והפעיל את בני עדתו למען המטרות הלאומיות היהודיות וביתו היה בית ועד לחכמים ולאנשי תורה. בשנות מלחמת העולם א', כשמנצ'סטר היתה מרכז לפעילות ציונית, השתתף בפעילות ההכנה לרשגת "הצהרת בלפור", רתם את בני עדתו לעבודה ציונית והפיץ ביניהם 8000 מניות של "אוצר התישבות היהודים", שנגש אז להגדיל את הונו לצרכי העבודה המעשית בבנין הארץ בתנאים החדשים. כן השתתף ביצירת "קרן ההכנה", שנתמזגה אח"כ בקרן היסוד.

להזמנת הפרופ' חיים וויצמן הצטרף ל"ועד הצירים" והתנדב לכהן בו בתפקיד ראש המחלקה המדינית לעניני הערבים. ארבעה חדשים (מדצמבר 1919 ועד מרס 1920) עמד בראש המחלקה בירושלים, ובגלל חילוקי דעות בדבר שיטות העבודה התפטר וחזר לאנגליה. בזמן היותו בירושלים נתן דחיפה לצבור הספרדי להתארגן לשם הגנה על זכויותיו ומניעת קיפוח במערכת בנין הארץ, ובעקב

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2189). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2189