Volume 5

Page 2202

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בל תעודה להורות בכל המקצועות העבריים. כמו כן נבחן במכון לשפות מזרחיות בברלין בהנהלתו של פרופ. מיטוואך.

בימי בקורו המפורסם של ד"ר הרצל בוילנה השתתף בשליחות אליו מטעם הצעירים הציוניים.

היה ציר בקונגרס הציוני השביעי.

עלה ארצה בשנת תרצ"ג (1933), היה מורה בגימנסיה "אחד העם" בפתח תקוה ואח"כ ב"הרצליה" בה משמש בהוראה עד היום.

פרסם מאמרים ב"הצפירה" בכנוי "פן".

רבים מבין מנהיגי הדור וסופריו נמנים עם תלמידיו וחניכיו, ביניהם פרופ. נתן פיינברג דיקן באוניברסיטה העברית, דב ליפץ מנהל הוצאת "עם עובד", הסופרים הצעירים משה שמיר, אהרן אמיר, יהודה טובין ועוד. בלבות כל תלמידיו שמור הלהט הרב שהשקיע בעבודתו הפדגוגית והחינוכית.

היה ממיסדי "עונג שבת" בתל-אביב.

בנו : דניאל (בן-נחום) (סופר, משורר ומבקר ספרותי).

צבי-הירש קליינרט

נולד בפודוליה, אלול תרכ"ד (1864), לאביו רפאל (היה ידוע בשם קליינר).

דברי ימי-חייו מיוחדים הם וטפוסיים לחייהם של היהודים בשנות השמונים למאה התשע עשרה ברוסיה וראשיתה של העליה החלוצית לא"י - והרפתקאותיה בימי היסוד.

קבל חנוך דתי-מסורתי. בהגיעו לגיל י"ג השיאוהו הוריו. היה זה בימי תקופת "החוטפים" המפורסמת. והנער, הבעל לאשה - שהגיע אז לגיל י"ד שנים, שהיה גדול, חזק ומפותח מכפי גילו, "נחטף" לצבא והובל בעגלת-חורף למקום מחבוא נסתר, כי בשעת הדחק יכול היה לשמש "תחליף" - לבנו של אחד ה"גבירים" והבעלים היהודים בעמם - שישלמו בעדו סכום הגון על מנת לשחרר על ידו את בניהם מהצבא.

אבל ערנותו של הנער עמדה לו, ובדרך הצליח להש

תמט מידיהם של "חוטפיו" - צנח מן העגלה ויחבא בשלג שבתוך הבקעה. ולאחר העלמם של חוטפיו, שלא הרגישו בהעלמו, יצא ממחבואו והצליח להגיע לעירה בוהופול, אשר על נהר בוג. שם אספה אותו רחל לבית הרשנזוהן , ותסתירהו בביתה עד עבור הזעם. ככה נשאר בביתה במשך שבע שנים, ולאחר עבור זמן זה חזר - לדרישתם של הוריו - לעירתו ולזוגתו. שם - במקום אשר נולד לו בנו בכורו משה - ישב שנתיים. אבל היות והתגעגע אחרי הנערה גיטל בת רחל הרשנזון, שבזמן שבתו בביתם התאהב בה, התגרש מאשתו, לקח אתו את בני משה, חזר לבוהופול, ושם נשא לאשה את גיטל אהובתו.

בשנת התר"ן עלה ארצה, אשר עוד מימי ביל''ו כבר נוגע באהבתה, ואף גם הטיף לחבתה.

בן 26 היה בעלותו לארץ, ובידו גם ביאות-כח מאת חותנו. בשם משפחת חותנו נתן ידו למיסדי רחובות, רכש נחלת אדמה לכולם. (בשנת התרנ"א עלתה כל משפחת הרשנזון לרחובות, במספר של כ-30 נפש).

הוא היה האחרון לששה עשר מיסדי רחובות הראשונים, שערכו את האספה הכללית המיסדת, בי"ט כסלו התרנ"א, והוא גם היה האחרון לשבעת החברים של ה"ועד" הראשון ברחובות.

עם בואו של חותנו לרחובות, וגם זמן לאחר כך, עבד כפועל, היה בין מודדי האדמה ומציבי גבולותיה של רחובות. גם בין פועלי הבנין היה, אשר בנו את ארבעת הבתים הראשונים ברחובות וצריף העץ ההיסטורי המפורסם שנקרא בשם "שלש", ושהיה הבנין הצבורי הראשון במושבה, וכמו כן היה גם אחד מפועלי ה"בחר"

הרחובותי הראשון. - ("בחר - בערבית "ים". ככה היה נקרא העדור העמוק עד לעומק של מטר ומעלה שהיו עודרים בימים ההם, בקרקע, להכנתה למטע פרדס, לשם הוצאתה של היבלית "אינג'יל" - והשמדתה).

ניהל את מטבח הפועלים ברחובות, כאשר עבדו בה כארבע מאות פועלים לנטיעת כרמיה הראשונים. הפועלים היו מאורגנים אז שם ב"עשרות", ואף גם אחד ממפקדי העשרות היה. בהיותו מנעים זמירות, היה שר לאוכלי המטבח בערבים.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2202). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2202