Volume 5

Page 2207

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לימים חזר לירושלים, שם קבל סמיכות לשו"ב, והתפרנס על המלמדות ועל מקצועו בתורת שו"ב, שבו כהן בשכונת "בית-יעקב", "מחנה יהודה" ועוד.

כשנוסד ישוב יהודי ברמלה הערבית, ע"י החברה "למען-ציון" שבראשה עמד ר' מרדכי אדלמן (תרע"ד, ראה ערך מ. אדלמן, כרך א' עמוד 151) נתמנה שם למלמד דרדקי ושוחט. ולכשיסדה החברה ישוב יהודי בשכם, הועבר לשם. אך ישוב זה לא האריך ימים בעיר זו, כי בשל השנאה העיורת ליהודים שהלכה וגדלה בהדרגה היו היהודים מוכרחים לעזוב את העיר. ולאחר שנתיים לא נשאר זכר לישוב זה בה. וגם הוא חזר משם לירושלים ונתקבל שם בתור מלמד בת"ת "עץ-חיים" סניף "מזכרת-משה". בבית-היתומים דיסקין בשכונת הבוכרים היה מלמד משנת 1907 עד לשנת 1912.

בשנת 1912 נשלח בתור שד"ר לאמריקה, שם עשה כשנתיים ימים, ובשנת 1914 עוד הספיק לנסוע לרוסיה לבקר שם את אמו, לפני שנפטרה בזקנה מופלגת בשנת 1919.

עם פרוץ המלחמה העולמית של שנת 1914, חזר לירושלים ונכנס לישיבת "מאה-שערים" בה ישב על התורה ועל העבודה עד ליומו האחרון.

עם כל תורניותו לא התעלם גם מן ההשכלה, עיין בספרי חוץ, וידע פרק בהיסטוריה וגיאוגרפיה.

הוא נמנה על ידידיהם של ר' יוסף ריבלין והסופר א. מ. לונץ.

נפטר בירושלים, י"ט אדר תרצ"ח.

צאצאיו : יצחק (באלכסנדריה של מצרים, מורה בבית-הספר העברי של הקהילה), צפורה אשת זאב שפי רא, רחל אשת יצחק יפה (מנהל הועד הכללי בישיבת "חיי-עולם" בירושלים), רבקה אשת ישראל יעקב שטיין, רייזל אשת יעקב גולדברגר (מקדושי עטרות), פישל (מנהל הלואה וחסכון בנס-ציונה), אליעזר (סוחר, בעיר הייזלטון בארה"ב).

מאיר פרבר

נולד בכ"ח ניסן תרס"ח (29.4.1908) במורבסקה אוסטראוה, עיר הפלדה והפחם בצ'כוסלובקיה (אז עוד הקיסרות האוסטרית), לאביו הרב ד"ר ראובן פרבר ממשפחת רבנים עתיקה (ראה כרך שלישי, עמוד 1353) ולאמו אולגה בת המורה אדולף רוזנפלד מוינה.

בקר בביה''ס העממי היהודי בעיר הולדתו. בשנת תרע"ז, היא שנת מלחמת העולם 1917, כשאביו שימש רב צבאי בוינה, עברה גם המשפחה לתקופת שנה לבירת אוסטריה. ביקר בגימנסיה ההומניסטית במורבסקה אוסטראוה ובשנת תרפ"ב (1923) עבר לאקדמיה למסחר בברנו, היא ברין, בירת מורביה, אשר שם סיים את לימודיו בשנת תרפ"ז (1927).

הצטרף עוד בימי ילדותו ל"תכלת-לבן", תנועת הצופים הציוניים, א"כ לאגודת סטודנטים ציוניים, שימש יו"ר אגודת הסטודנטים הציוניים באקדמיה למסחר "התקוה" ונבחר גם ליו"ר האגוד הארצי של האגודות הסטודנטיות הציוניות שליד בתי הספר התיכוניים וה

מקצועיים. הוציא לאור את בטאון הסטודנטים הציוניים "התקוה", אשר הופיע רק זמן קצר. היה בין בוני התנועה הרביזיוניסטית בצ'כוסלובקיה. עשה שנים רבות בארגון ותעמולה במאמרים ובהרצאות לטובת הצה"ר, השתתף בועידות וכו'. כשזבוטינסקי פיטר את חברי הועד הפועל של הצה"ר ניצב לימינם של גרוסמן, שטריקר, סוסקין ומכובד, היה בין אלה שניהלו עוד חדשים מספר את המו"מ בין ז'בוטינסקי לבין חברי הועד הפועל וכשנתברר, כי לא נותרו כל סיכויים להציל את ההסתדרות הציונית מהפרישה יצא באופן גלוי נגד ז'בוטינסקי והשתתף ביסודה של מפלגת המדינה העברית - בשעת הקונגרס הציוני בוינה. היה יחד עם שטריקר, מכובר ורוזנבלום חבר הועדה היוזמת של מפלגת המדינה בוינה שנסחה את תכנית המפלגה החדשה ואח"כ בין מארגני פעולתה של מפלגת המדינה בצ'כוסלובקיה ואח"כ בא"י.

החל משנת תר"צ (1930) היה גר בליברץ (רייכנברג) בבוהמיה הצפונית, שם יסד חוג של הצה"ר, השתתף

בועד האגודה הציונית המקומית וארגן - בחסות הרב פרופ' ד"ר אמיל הופמן - את מועדון הנוער היהודי לשם מאבק חברותי בהתבוללות ונשואי תערובת. ערך בין היתר את "העתון למסחר ובורסת נכסי דלא, ניידי" בליברץ והשתתף ב"ידישע פולקסשטימע", שבועון ציוני שהופיע בברנו.

בשנת תרצ"ד (1934) עלה ארצה. בחדשים הראשונים עבד בחברת מודדים בדלית אל כרמיל ובעמק זבולון, אח"כ היה בין הפועלים הראשונים על אדמת נהריה. בירושלים: היה העורך הראשי של ה"אוריענטאקספרס", העתון היומי היהודי הראשון שהופיע בשפה הגרמנית במזרח. עתון זה הופיע מאפריל עד ספטמבר 1935 בתור הוצאה גרמנית של ה"לה-סרי" בבירות, אך לאמיתו נערך בירושלים והמהדורה הובאה רובה ככולה כל בוקר במכונית מסוריה. העתון הזה דחה במידה ניכרת את ה"פאריזער טאגעבלאט" האנטי-ציוני מן השוק הא"י בשעה שהעליה מן הארצות בהן היהודים דיברו גרמנית נעשתה לעתים המונית. הופעת העתון הופסקה לאחר התפטרותו מהעריכה ע"י לחץ האגודה. כעבור

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2207). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2207