Volume 5

Page 2248

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לה. מטעם חבריו מ"פועלי ציון" הוטל עליו לנהל משא ומתן עם בא כוח פיק"א חיים קאלוואריסקי להשגת אדמה להתישבות עצמית. קאלוואריסקי התנה תנאי ששנה אחת יעבדו כחרתים בכפר ניזמת-אל-סובאח (אילת השחר), אצל האכרים היהודיים שבכפר. הקבוצה שיצאה היתה מורכבת מהחברים : מרדכי לויצקי, נתן גולדברג, יצחק תמרי, שופמן, יהושע פבזנר ורחל שמשוני. אח"כ נוספו עליהם: משה לויט (מבאר-טוביה), חנין חיים, משה ליטובסקי (ליטאי), צבי כרמי ואסתר בן-ישעיהו .

בשנת 1922 נשא לאשה את אסתר בת לוי-יצחק ישעיהזון (בן-ישעיהו ).

בשנת 1923 עבר לבן-שמן לתחנת הנסיונות בהנהלתו של יצחק וילקנסקי ועבד שם כשנה כמנהל המחלקה לחקלאות. יצא לחיפה והקים משק פרות ועופות למופת.

בשנת 1928 יצא לארצות הברית. ביתו הפך להיות לבית ועד לעסקני ארץ ישראל העובדת. הוא משתתף בכל המפעלים והמגביות. היה מהראשונים שסייעו לחברת "אמפל" (מיסודו של בנק הפועלים). אשתו שהיתה הגננת הראשונה בכפר גלעדי (ראה את הערך שלה בכרך זה) מסייעת לו בכל.

מהראשונים שהחל במשלוח חבילות מזון לארץ.

בניו: שמואל, אהוד (נשוי ללאה וואלף המשתלמת בהיסטוריה של המזרח הקרוב ובפילוסופיה יהודית).

זלמן מסחרי (קאופמן)

נולד בכ"ו בסלו תרס"ו (סוף 1905) באישיק, פלך ראדום שבפולין, לאביו אברהם זאב (סוחר אריגים) ולאמו הינדה בת הירש מנדל משברג (למדן גדול). למד בחדרים ובבית-ספר בעיר סאנדומירז'.

בגיל צעיר הצטרף ל"החלוץ" ובדרכו ארצה פעל

שנה בצ'רנוביץ בארגון החלוצים ועליתם.

ב-1924 עלה ארצה, עבד בגידול טבק בגדרה, בפרדסי נס ציונה, בבנין ובחקלאות בפתח-תקוה.

נשא לאשה את לאה בת יצחק רבינוביץ.

היה פעיל בעסקנות הסתדרותית ומפלגתית ב"אחדות העבודה" ואח"כ במפא"י בתפקידים שונים. היה חבר במועצת פועלי פתח-תקוה ונבחר למזכירותה.

ב-1935 התנחל במושב כפר-אז"ר בראשיתו והתמסר לפעילות לבנין הכפר, לפיתוחו ולניהול עניניו היוםיומיים, וביחוד להקמת "בית-אז"ר" בכפר. ב-1936 הוזמן לעבודה במרכז החקלאי של ההסתדרות במחלקת ההתישבות. כחבר-הגנה ותיק גויס ב-1 במאי 1948 מטעם ההנהגה הצבאית העליונה של "מנהלת העם" (גרעין ממשלת המדינה שעמדה לקום) לתפקיד מנהל אגף כוח האדם במפעלי המתכת בארץ ושרת בתפקיד זה במשך כל מלחמת השחרור.

בראשית 1949 עבר לעבוד בהנהלת הסוכנות היהודית כמרכז במדור לקליטת העליה בהתישבות, ונסע בשליחות המדור לארצות אפריקה הצפונית, צרפת ואיטליה, לארגן בין המועמדים לעליה בעלי אמצעים זעירים להתישבות. ממלא תפקידים צבוריים בועד כפר-אז"ר, כחבר מרכז מפא"י, חבר המועצה החקלאית של ההסתדרות, חבר הנהלת קרן המושבים. ארגן את המועצה האזורית אונו ונבחר לנשיאה.

פרסם מאמרים ב"דבר" וב"הפועל הצעיר".

בנותיו: זהרה, רבקה .

ד"ר דוד לאזר

נולד בי' תשרי תרס''ג (7.10.1902) בקראקוב, פולין (אז גליציה האוסטרית), לאביו ר' שמעון מנחם לאזר (סופר וחוקר עברי, העורך האחרון של "המגיד" ומיסדו ועורכו של השבועון "המצפה", ששימש במה פובליציסטית וספרותית לתחיה העברית והציונית בגליציה ; מגזע השל"ה) ולאמו בריינדל בת ר' כתריאל אורנשטיין (תלמיד חכם ידוע). גדל באוירה ספרותית-תרבותית של מפגש אנשי-רוח עבריים בבית אביו. דיבר עם אביו עברית מילדותו. למד חמש שנים במחזור הראשון של ביה"ס העברי בקראקוב בהנהלתו של משה ראטה (כעת מנהל המחלקה להשכלת העם במשרד התרבות והחינוך של מדינת ישראל). באין אז בי"ס עברי תיכון נתקבל על סמך בחינה לגימנסיה ממשלתית בפולנית והמשיך ללמוד עברית וספרותה מפי המורים הנודעים שבח וול קובסקי (שכנם באותו בית, שהפיץ את ידיעת העברית בין יהודי גליציה במכתבי-הוראה) והסופר וההוגה הנודע בנציון רפפורט.

בן 13 הצטרף לתנועת הנוער "השומר הצעיר", שהיתה אז תנועה צופית ציונית ללא כל גון פוליטי. השתתף מטעם תנועתו בכינוס הכל-אוסטרי של הנוער הציוני במאי 1918 בוינה ובכינוס הארצי הראשון של "השומר הצעיר", באוגוסט 1918 בטארנאבה.

את מאמרו העברי הראשון, על תנועתו, פרסם בגיל 16 (בחתימת ד. ל.) בשבועון של אביו, אחרי גמירת הגימנסיה נכנס במאי 1921 לעבוד כחבר המערכת בעתון היומי הציוני בפולנית "נובי דז'נניק" בקראקוב, המשיך בעבודה - מ-1934 ואילך כעורכו בפועל - עד פרוץ מלחמת העולם השניה ופרסם בו מאמרים כמעט מדי יום ביומו. נוסף לכך השתתף בקביעות ב"היינט" (וארשה), "כווילה" (לבוב), "אופיניה" (השבועון בעריכת ד"ר

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2248). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2248